1. האם ענף השיפוצים הצליח להתאושש אחרי המלחמה?
"ממש לא. אנחנו עדיין במשבר כוח אדם: לפני המלחמה עבדו בישראל כ-15 אלף עובדים פלסטינים ועד היום הגיעו רק כ-750 עובדים זרים במקומם. במקביל, יש מחסור בחומרי גלם. התוצאה היא עיכובים כמעט בכל פרויקט, והלקוחות מרגישים את זה במחיר ובזמן הביצוע".
2. איך קורה שחמישה חודשים אחרי המלחמה עם איראן, אלפי משפחות עדיין לא חזרו לבתיהן?
"המדינה הודתה שמתווה 'משפצים באחדות' נכשל. הבעיה העיקרית, עדיין, היא שמס רכוש דוחה הצעות מחיר שמגישות המשפחות בטענה שהן גבוהות מדי. 39% מקבלני השיפוצים דיווחו שמס רכוש לא אישר להן הצעות".
3. הבירוקרטיה בישראל שוב אשמה?
"קחי עוד נתון, 75% מהקבלנים דיווחו כי הגישו עד חמש הצעות מחיר שונות לשיפוץ דירות שניזוקו – תהליך מתסכל גם עבור הקבלנים וגם עבור בעלי הדירות וזה עדיין לא נפתר. בנוסף, יש דרישה דחופה לשיפוץ אלפי מבנים בצפון ובדרום שניזוקו במלחמה, אבל אין כוח אדם".
4. מה המשמעות של המחסור העצום בידיים עובדות על הצרכן?
"התייקרות של יותר מ-30% במחירי השיפוצים ומשך זמן כפול. לדוגמה, שיפוץ חדר אמבטיה שעלה לפני המלחמה כ-28 אלף שקל, מתומחר כיום בכ-40 אלף שקל. שיפוץ מטבח שעלה בעבר 100 אלף שקל, עשוי כיום לעלות עד 140 אלף שקל".
5. ירידת שער הדולר אמורה להוזיל חומרי גלם מיובאים. למה אנחנו לא רואים ירידת מחירים בשיפוצים?
"נכון שהדולר יורד, אבל בפועל זה כמעט לא מתגלגל לצרכן. עלויות העבודה הן המרכיב המרכזי ושם יש עלייה חדה בגלל מחסור בעובדים. כלומר, גם אם חומר מסוים יוזל, התמונה הכללית עדיין דוחפת את המחירים למעלה".
