הסיפור מאחורי השיר החדש של אריק איינשטיין ז"ל – מבלבל, אבל נכון – נשמע כמו אגדה תל-אביבית: באמצע שנות ה-70 גיא מרוז, אז נער בן 16, הצליח להעביר לאיינשטיין דרך שלום חנוך לחן שהוא חיבר לשיר שכתב יהונתן גפן ז"ל. איינשטיין חשב כי טוב וכינס את נגניו, בהם המתופף אהרל׳ה קמינסקי, הגיטריסטים שלמה ידוב וחיים קריו והביא את יוני רכטר שינצח על הכל. השיר אמנם נגנז, אך במשך שנים מרוז ידע שאיפשהו בעולם מסתובבת ההקלטה האבודה. אלמנט הנס הגיע ממש לאחרונה, כשיואב קוטנר מצא את הקלטת בארון ישן בגלגלצ. "כשקוטנר התקשר הרגשתי כאילו התבשרתי על אח אובד שחוזר אחרי שנים, או כמו אלו שאראלה ממפעל הפיס מתקשרת אליהם", מספר מרוז בהתרגשות, ומתאר את ההתגייסות של רכטר לטובת האירוע: הקלטה מחודשת של השיר 'כמו מדונה מצוירת'. "ללא מגע AI אלא פשוט בעבודת אולפן מעולה", מבהיר מרוז. "הרגשתי את מה שמרגישים אלו שחזרו מגן עדן. תוסיפי לזה את ברכת משפחת איינשטיין ואת ההתרגשות שלהם כפי שסופר לי, וגם את העובדה שהמלחמה בעזה נגמרה, ומה צריך עוד הבן אדם בשביל לעוף?" ביום רביעי הקרוב, בדיוק 12 שנים למותו של האייקון הכי ישראלי, ייצא סוף-סוף השיר. גם באיחור קליל של 46 שנה, קשה שלא להיכנע לאפקט המדיטטיבי בקולו של איינשטיין ולאותה טעימה קטנה מפעם. לא שאז חסרו סכסוכים פוליטיים, מלחמות וכאב, אבל אולי מה שפותח את הלב זה אותו רמז חלש של תקווה שאפשר עדיין לשמוע בין התווים, במרווחים של השקט; בדיוק בנקודות שבהן כבר התרגלנו לשמוע את השופטים של 'הכוכב הבא לאירוויזיון' צועקים משהו בנוסח "בחיים שלי לא שמעתי דבר כזה".
1 צפייה בגלריה
yk14583145yk14583145
(צילום: אביגיל עוזי)