כל מי שחולה בסוכרת יודע שניהול המחלה מייצר התמודדות מורכבת בגלל הדרישה לשמור על איזון קבוע, מה שמצריך היצמדות לתזונה ספציפית וביצוע פעילות גופנית באופן קבוע. חולים רבים שמתקשים לעמוד ביעדים סובלים מתחושות כישלון, אשמה וחשש מהעתיד לבוא. כך נוצר מעגל מסוכן: ככל שמרגישים יותר כישלון ואשמה, כך מתמידים פחות בניהול המחלה.
"חולי סוכרת רבים מרגישים חרדה כשהמחלה מופיעה לפתע, באמצע החיים. החרדה יכולה לנבוע מעצם האבחנה, מהתמודדויות יומיומיות כמו עלייה פתאומית ברמות הסוכר, ועד מחשבות קשות על החמרה עתידית. דרך המטופלים שלי הבנתי עד כמה חשוב שגם הרופאים וגם המטופלים יבינו יחד את הכוח שיש בידי המטופל להשפיע על מצבו באמצעות ניהול נכון של המחלה", אומר פרופ' איתמר רז, מומחה לרפואה פנימית, סוכרת והשמנת יתר.
1 צפייה בגלריה
yk14586027
yk14586027
(צילום: שאטרסטוק)
ד"ר ברוך יצחק, מומחה ברפואת משפחה ויועץ סוכרת בשירותי בריאות כללית באזור חיפה, מוסיף כי "גישה חיובית לניהול של המחלה, בעיקר אחרי שמתפתים לאכילה לא נכונה או לחשק למתוקים, עוזרת להתמודד טוב יותר עם רגשות האשם ולהבין שגם אם 'חטאנו' היום, אפשר לתקן מחר. אנחנו רואים השפעה על המדדים כאשר האדם עם גישה חיובית. זה מאפשר היענות והיצמדות לטיפול בצורה יותר טובה וזה מוכח גם בספרות הרפואית. והיום יש לנו גם תרופות שיכולות לעזור לשלוט בחשקים. לצד זאת, תמיד טוב ברגעי משבר להישען על איש מקצוע שמבין את התחום כמו רופאי סוכרת, דיאטנים ועובדים סוציאליים של מרפאות הסוכרת".
בעוד ד"ר יצחק מדבר על גישה חיובית, דקלה הרצוג טוויג, מנכ"לית עמותת "מחווה", מכניסה למגרש את המילה חמלה. "סוכרת זו מחלה מאתגרת שמלווה בהמון 'מבחנים' יומיומיים, וכל חריגה מערכי המטרה נתפסת לעיתים כ'נכשלתי'. כאשר אנחנו במצב של ביקורת עצמית המוטיבציה שלנו פוחתת וכך נוצר לופ שקשה לצאת ממנו. חמלה עצמית היא פעולה שמשמרת מוטיבציה פנימית ומאפשרת לחזור למסלול בלי אשמה", היא מסבירה.
וכן, חמלה היא לא רגש, היא נקיטת פעולה שמטרתה להקל על סבל וכוללת ארבעה שלבים מאוד ברורים: הכרה בסבל ובכך שמשהו לא פשוט קורה לנו; יצירת חיבור רגשי – לשים לב למצב של אחרים או של עצמנו; רצון ומוטיבציה להקל על הסבל; נקיטת פעולה מיטיבה – בוחרים לעשות משהו שמפחית את הסבל.
"הרבה פעמים מספיק רגע קטן של חמלה ופעולה קטנה שאנחנו נוקטים – חיוך, הקשבה, מילה טובה ואפילו נשימה שמארגנת אותנו ומחזירה לאיזון", אומרת הרצוג טוויג, "וזה נכון גם כאשר מדובר בחמלה עצמית, שהיא היכולת לתת לעצמנו את אותה מידת תמיכה שהיינו מעניקים לחבר טוב שמתמודד עם קושי".
יש מרכיבים שונים לחמלה עצמית?
"כן, שלושה מרכיבים מרכזיים: להיות בנדיבות עצמית, רכים ופחות שיפוטיים כלפי עצמנו. להבין שיש אנושיות משותפת: אני לא היחידה שסובלת. כולם נתקלים בקושי, בטח כאשר מתמודדים עם מחלות כרוניות. והחלק השלישי זה לא להיות שיפוטית באשר להרגשה שלי עכשיו".
חמלה עצמית, מתברר, מאפשרת לנו איזון סוכרת טוב יותר מאחר שהיא משפיעה על ויסות רגשי, מרגיעה את הנפש והגוף, מורידה סטרס, מועילה לעמידות מערכת החיסון, מגבירה מוטיבציה ומפחיתה את הסיכוי לחזרה לדפוסים מזיקים. כלומר, חמלה עצמית היא משאב בריאותי – לא רק קונספט פילוסופי.
לדברי פרופ' רז, גם לרופאים יש תפקיד חשוב: לראות את המטופלים כבני אדם מעבר למחלה שלהם וליצור חיבור אנושי־רגשי: "יש לכך השפעה משמעותית ביותר גם על ניהול המחלה וגם הסיכוי לאיזון טוב ולשיפור משמעותי במדדים עולה".

המחקרים והגילויים

The Role of Self-Compassion in Diabetes Management (Frontiers in Psychology), היא סקירה נרחבת של 16 מחקרים, שגילתה כי התמודדות חומלת יותר עם "ערך לא טוב" במדידות הובילה לירידה במדד ההמוגלובין המסוכרר (HbA1c), לשיפור בהתמדה בטיפול ולירידה ברמות Diabetes distress – המצוקה הרגשית הנלווית לניהול המחלה, שהיא אחד הגורמים המשמעותיים שפוגעים באיזון סוכר.
גם בסקירת העומק Self-Compassion and Diabetes: A Scoping Review שהתפרסמה ב-Endocrines נמצא שבכל המחקרים שבהם שולבו תרגולי חמלה פשוטים –
כמו עצירה מודעת ברגעי קושי, הנחת יד על הלב או אמירה פנימית מתונה במקום ביקורת – המשתתפים הראו שליטה
טובה יותר בגלוקוז, סבלו פחות מעליות חדות או נפילות בסוכר, Diabetes distress, דיכאון וחרדה. החוקרים מסבירים שאנשים שלמדו לא להגיב בביקורת עצמית למדידה גבוהה נטו פחות "להישבר", נמנעו פחות מבדיקות – והצליחו לתקן את הבעיה מהר יותר. זה מה שהוביל לשיפור מתמשך באיזון הגליקמי לאורך זמן.
במחקר השלישי, Online Self-Compassion and ACT-based Treatment for Type 2 Diabetes, נבחנה תוכנית דיגיטלית בת חמישה שבועות שהתבססה על תרגול יומי קצר (10–15 דקות) של נשימה, מיינדפולנס ועידוד עצמי. אף שמדובר היה בתוכנית אונליין בלבד, בקרב המשתתפים שהתמידו נרשמה ירידה ברמות ה-Diabetes distress והחרדה ועלייה ברמות החמלה העצמית – שינוי שהוביל לשיפור ממשי בהתנהגויות בריאות כמו מדידות עקביות יותר ונטילת תרופות בזמן. שני הגורמים הללו מנבאים בצורה ישירה שיפור במדד HbA1c.