שישה שירים יש באי-פי החדש של גבע אלון, No Defenses, שמגיע שנה אחרי האלבום הנהדר I Never Land. ברובם שולטת הרוח האקוסטית, שמציעה מעין נחמה נדרשת לימים של אחרי מלחמה, אבל אלון מגלה שהם נכתבו עוד לפניה. "האלבום החדש הוקלט ביחד עם האלבום הקודם", הוא אומר, "לא התכוונתי שהחלוקה תהיה ככה. בכלל רציתי לעשות אלבום כפול, אבל בסוף העדפתי לפצל".
מוזיקה אקוסטית היא ברירת המחדל שלי, אבל לשירים האלו יש אופי אחר. שיר הנושא נכתב לפני 7 באוקטובר. אבל ברגע שקרה מה שקרה, כל מיני טקסטים מקבלים קונטקסט אחר ונהיים רלוונטיים בצורה שלא דמיינת. כתבתי אותו סביב המחאות על ההפיכה המשפטית, שאנשים יוצאים לרחובות עם מחאה בעיניים, וזה שוב רלוונטי לצערי".
אלון הוא מהמוזיקאים שכל הזמן עובדים, וגם עכשיו הוא עסוק בפרויקט הבא שלו. "זה עומד להיות אלבום עם שירים בעברית שיכלול הרבה מאוד שיתופי פעולה", הוא אומר מבלי לחשוף את שמות האורחים. "זה הכי רלוונטי למה שקורה כאן עכשיו, ואני נמצא בשלבי סיום של הכתיבה. במהלך החורף נכנס להקליט אותו. אני חושב שכל אלבום שעשיתי היה קפיצה למים לא מוכרים, עם אנשים אחרים ובמקום ובעטיפה אחרים. אבל למרות המעטפת החדשה, וזה שמבחינתי עשיתי הרבה שינויים, לפעמים כשהמאזין שומע הוא אומר שזה אותו גבע אלון המוכר".
בתור תושב הצפון, אתה רואה את ההתאוששות של האזור?
"עם ישראל ניחן ביכולות התאוששות בלתי נתפסות. קרה שינוי רציני מאוד בצפון – חלק מהאנשים חזרו מסיבות אידיאולוגיות ויש כאן גם אנשים חדשים, אבל ליישובים שנפגעו ייקח זמן להתאושש".
חוץ מאלבום חדש, אלון חזור גם להופיע עם להקה, ב-10 בדצמבר במועדון המרץ 2 בתל-אביב. "רוב ההופעות שלי הן אקוסטיות. אני עושה את זה כבר 20 שנה, וכשהגיעו הקורונה ואחרי זה המלחמה הייתי מוכן לזה. אבל כשאני עם עוד אנשים וחברים על הבמה זה מופע ואנרגיות אחרות לגמרי. זה לא עניין של יותר טוב או פחות טוב, כי שני הדברים משרתים נקודה אחרת בי, ופורקן אחר. יש לי רצון להיות בתנועה דווקא ברגעי משבר לאומיים ולהגיע לשטח ולאנשים – ולא משנה כמה הם".
יש עדיין חלום לצאת לחו"ל, או שכרגע זה עוד מורכב לאמנים מישראל?
"יש דיבורים ואני לא פוסל שום דבר, אבל אני עוד לא שם. מה שעברנו מבחינה בינלאומית הוא די טראומטי וייקח זמן עד שנתאושש מהחרמות. כרגע אני מתרכז פה ויש הרבה מה לעשות ולמי להופיע, ואנשים רוצים".
