מלאים הולכים ומתרוקנים, גירעון קבוע שנובע מפער בין כמות הדם שנתרם לזה המועבר למוסדות שצריכים אותו, ודאגה גדולה שרלוונטית לכל אזרח.
בנק הדם הלאומי של מדינת ישראל, ספק הדם הבלעדי של בתי החולים וצה"ל, סובל ממחסור חמור במנות דם מצילות חיים. מראה המדפים הריקים במקררי ההקפאה מעורר חלחלה. "בעוד שבארצות העולם המדינה משלמת לכל תורם, אצלנו תרומת הדם היא אלטרואיסטית ולכן אנחנו מוצאים את עצמנו מתחננים על כל מנה", אומרת ד"ר מרינה איזק, סגנית מנהל שרותי הדם של מד"א.
ההסבר לגירעון הנוכחי, הוא פשוט: בכל יום בשגרה, מתרימה מד"א 850-950 מנות דם ומנתבת לבתי החולים ולצה"ל כ-1,400 מנות של מרכיבי דם - טסיות, פלסמה ונוזל הדם וכן מנות דם מלא. מדובר על גירעון יומי ממוצע של כ-500 מנות. בין הסיבות לגירעון: העלייה בתוחלת החיים שהרחיבה את מעגל הניתוחים בקרב בני הגיל השלישי, ולא פחות חשוב מזה, חוסר המוטיבציה אחרי סיום המלחמה לתרום דם. "עם ישראל נרתם למשימה רק במצבי חירום", אומרת ד"ר איזק. "ב-7 לאוקטובר, ובלי שזימנו, התייצבו 3,400 תורמים ולמחרת מעל 4,000. הם עמדו בתור יותר משש שעות ולחלקם נאלצנו להגיד תודה, אבל אין לנו כבר צורך. גם בימי 'עם כלביא' הגיעו יותר מ-2,500 תורמים ביום".
כעת המצב הוא הפוך. למשל, באחד מבתי החולים המרכזיים בישראל, יש רק 400 מנות דם בלבד. באירוע רב נפגעים, שיקרה במקביל לשני ניתוחים גדולים, מאגר הדם עלול להתרוקן במהירות. ד"ר איזק תולה את העדר המוטיבציה לתרום בשגרה בחוסר מודעות של הציבור למשמעויות. "בלי דם לא תוכל להתקיים שגרת ניתוחים בבתי החולים, פעולות מצילות חיים בצה"ל ובמצבי חירום כתאונות דרכים, פציעות לא יטופלו. חולים אונקולוגים ואחרים לא יקבלו דם". האתגר של בנק הדם לעמוד בביקוש עולה בהתמדה, גם אם לפי שעה לא הוכרז מצב חירום בבתי חולים או ביטול ניתוחים ופעולות בגלל העדר דם.
"התחנה הראשונה להפקת מנה, מתחילה בקהילה במעמד יזום לתרום דם. מכל תרומה ממלאים גם שתיים-שלוש מבחנות המשמשות אותנו לדגימה. הן עוברות בקרת איכות קפדנית וכפולה שבמהלכה נפסלות בממוצע שלוש וחצי מנות דם ביום", מסבירה הרופאה. "במעבדה המנות עוברות סרכוז בצנטריפוגה, שמערבלת את הדם במהירות גבוהה ומכינה אותו להפרדת רכיביו". דגימת הדם עוברות בדיקות שונות: לקביעת סוג הדם, איתור מחלות ו-וירוסים כמו קורונה, צהבת, אדמת וגם HIV. "בכל שנה מאובחנות בממוצע חמש מנות נושאות את הווירוס מחולל האיידס", מספרת ד"ר איזק. "זה מידע דרמטי ומשנה חיים לתורם ולכן אני מתקשרת אליו, מזמינה אותו לבנק ובשיחה בארבע עיניים אני מבשרת לו על כך".
כמעט כל מנת דם תקינה עוברת הפרדה לשלושה מרכיבים: כדוריות אדומות, טסיות ופלסמה. לכל רכיב תפקיד אחר והוא נשמר בתנאי קירור שונים ולפרקי זמן אחרים. בנק הדם מספק בשנה לצה"ל ולבתי החולים גם אספקה קבועה של מנות דם מלא, כזה שלא עבר הפרדה לרכיביו, והוא ניתן במצבי חירום מסכני חיים מיידית. עובד מד"א משה צדוק, מנהל היחידה לסיווג דם אוטומטי, פיתח שיטה חדשנית שאפשרה לראשונה מתן בטוח של דם מלא גם ללא התאמת סוג הדם. במלחמת "חרבות ברזל" השיטה הצילה בשטח את חייהם של מאות חיילים. אשתקד זכה הבנק בתעודת הוקרה משר הבטחון כ"ץ עבור הפרויקט.
בנק הדם במתחם קריית מד"א ברמלה משתרע על שתי קומות מעבדה בתת קרקע. המבנה נחשב ליעד אסטרטגי ולכן הוא מהמקומות המוגנים בישראל - מטילים, מלוחמה ביולוגית אטומית, מרעידות אדמה. "במקרה של פגיעה ברשת החשמל אנחנו מגובים במערכת גנרטורים כפולה שתאפשר את המשך העבודה לשבועיים", אומרים בארגון. שתי קומות בנק הדם נבנו מעל "הקפסולה" - מאגר הדם של מדינת ישראל בחירום. לדברי ד"ר איזק הוא נחפר בעומק של 15 מטרים תחת האדמה, מצויד בקירות פלדה ויכול להכיל 30 אלף מנות דם בטמפרטורה קבועה של ארבע מעלות.
לצד הגדרתו כבנק הדם המאובטח בעולם הוא נאלץ להסתדר עם מחסור חריף בכוח אדם ונזקק לגייס גמלאים. "אבל הבעיה האקוטית היא במחסור חמור בדם", אומרת ד"ר איזק ומפנה קריאה לציבור: "בואו לתרום. בלעדיכם אנחנו לא יכולים להתקיים ולהציל גם את החיים שלכם, בעת הצורך".
