"אני שומעת את היימנוט כל הזמן צועקת אליי, 'אמא תצילי אותי. אני בוכה'", כך, בדמעות, תיארה באנצ'י קסאו את מה שהיא חשה כבר כמעט שנתיים, פרק זמן בלתי נתפס, בהן בתה היימנוט נעדרת. "אני אומרת לה שאנחנו מחפשים אותה ולא שוכחים אותה".
שנה ועשרה חודשים לאחר שנעלמה הילדה בת ה-11 במרכז קליטה בצפת, הגיעו אתמול לעיר עשרות מתנדבים — בהובלת חברי הכנסת יצחק קרויזר, צגה מלקו, נאור שירי וצביקה פוגל — והצטרפו לבני משפחתה ולשוטרים לחיפושים אחר כל רמז שיביא למידע אודותיה. במשך שעות נפרסו הכוחות המחפשים בסביבת מרכז הקליטה שבו התגוררה, באזור בית החולים המקומי ובבית העלמין העתיק - אך אלה העלו חרס.
לפני שיצאו ליום החיפושים, עמדו הוריה ובני משפחתה של היימנוט ושיתפו בחוסר האונים מול השאלה הגורלית, היכן הילדה הקטנה? "תעזרו לנו למצוא את היימנוט", ביקשה האם באנצ'י קסאו ופרצה בדמעות. "אנחנו לא שוכחים אותה לרגע. אנחנו לא יודעים עברית, אנחנו לבד". אביה, טפסאי קסאו, טען כי המשטרה וגופי הביטחון, ובראשם הממשלה, יכולים לעשות יותר למען מציאת בתו. "אני מבקש מהממשלה ומהכנסת לשתף פעולה ולהכניס את שב"כ, להפעיל את כל הכלים שאפשר. אנחנו יודעים שישראל חזקה בחיפושים ושיש לה טכנולוגיה חזקה". לדבריו, "הילדה לא נעדרת - היא נחטפה. שנה ועשרה חודשים זה המון, אנחנו כבר לא מסוגלים עוד ומחכים בכל יום שהיא תחזור הביתה. אנחנו רוצים לקבל תשובה איפה היא נמצאת כרגע. האם היא אוכלת, שותה וישנה? מי שומר עליה? אני מבקש מראש הממשלה בנימין נתניהו שיתערב. שיבואו ויגידו שהם מוכנים לעזור לנו בכל דבר. זו לא רק הבת שלי אלא שלהם גם. היא ישראלית. תעזרו לנו בבקשה".
עדן, אחותה של באנצ'י ודודתה של היימנוט, הוסיפה: "אני לא יודעת אם זה בגלל צבע העור שלנו, אבל אנחנו רוצים להבין, לא קיבלנו עד עכשיו תשובה. אנחנו מרגישים שהמדינה לא מקשיבה לנו. אנחנו עולים חדשים ולא מבינים עברית ולא מצליחים להסביר את הכאב שלנו. היימנוט לא נעלמה מתוך בית פרטי אלא ממרכז קליטה שבאחריות הסוכנות היהודית".
בחיפושים השתתפו כאמור כוחות משטרה המעורבים בחקירת ההיעלמות, בהם פרשים רכובים על סוסים, וכן מתנדבי יכ"ל (יחידת הכלבנים לישראל) שהגיעו עם רחפנים ואמצעים מיוחדים. עשרות בני נוער מעכו, חברים במרכזי הנוער של ארגון OU ישראל, הצטרפו אף הם לחיפושים.
