הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה על הפחתת הריבית ברבע אחוז, ל-4.25%. בניגוד לכותרות המרעישות, זה לא צעד מהפכני: מי שיש לו משיכת יתר של 2,000 שקל ישלם לבנק ריבית של שני שקלים פחות לחודש.
מי שיש לו משכנתה של חצי מיליון שקל בריבית משתנה ל-25 שנה עשוי לחסוך כ-80 שקל לחודש. התנהלותו הכלכלית לא תושפע מכך, במיוחד לאור העובדה שמשקל הלוואות לדיור בריבית משתנה (פריים) לא מגיע לשליש מסך המשכנתאות לסוגיהן. גם ההשלכה על כלל פעילות המשק תהיה מוגבלת. הבנקים ירוויחו קצת פחות מפערי הריבית בין פיקדונות לאשראי, הדולר והיורו יתחזקו במקצת מול השקל לשמחת היצואנים, והבורסה תקבל עוד דחיפה להתנפח – אחרי שעלתה חזק דווקא כאשר הריבית עמדה יציבה על 4.5%.
בנקים מרכזיים ברוב המדינות המפותחות כבר הורידו בשנתיים שחלפו את הריבית בשיעורים הרבה יותר חדים, בלי שהיו להפחתות אלו תוצאות מרשימות. צמיחה לא הואצה וחובות ממשלתיים לא קטנו. גם לא נרשמה השפעה מובהקת על קצב האינפלציה; הקשר בינה לבין שיעורי הריבית של הבנקים המרכזיים נחלש באחרונה. לדוגמה: במדינות החברות בגוש היורו נקבעת הריבית על ידי הבנק המרכזי האירופי והיא 2.15%. זאת כאשר קצב האינפלציה השנתי בגרמניה (2.4%) כפול מקצב האינפלציה בצרפת (1.2%).
מתי בכלל ראוי ורצוי להוריד את ריבית הבנק המרכזי? התשובה ידועה: כאשר המשק לא צומח, כאשר האבטלה מרימה ראש, כאשר סכנת מיתון מרחפת מעל הפעילות הכלכלית – זה הזמן שבו נדרשת הורדת ריבית, כלומר הוזלת הכסף. אלא שהנתונים האחרונים על כלכלת ישראל מעלים תמונה הפוכה, כפי שכותב בנק ישראל במודגש בהודעתו הרשמית: "הפעילות הכלכלית במשק התאוששה בחדות". ברבעון השלישי של 2025 אכן חוותה ישראל התפרצות של צמיחה מסחררת בכל המגזרים.
התוצר המקומי הריאלי זינק (הפעם זו המילה המתבקשת) בקצב שנתי של 12.5%, התוצר של המגזר העסקי ב-15%, הצריכה הפרטית עלתה בקצב שנתי של 23%, ההשקעות ב-37%, היצוא ב-19% והאבטלה נעלמה לגמרי ו"שוק העבודה נותר הדוק", בשפת הבנק.
אמנם אופן החישוב המכונה "קצב שנתי" מנפח את המספרים – ועדיין, ההתאוששות מדהימה.
רמת החיים הפרטית הריאלית לנפש, למשל, גבוהה כעת ב-15% לעומת הרבעון השלישי של 2023. אף על פי כן, הוועדה המוניטרית של בנק ישראל השתכנעה שכן יש מקום להפחתה קלה בשיעור הריבית. הנימוק הכלכלי העיקרי: האינפלציה נבלמה, לעת עתה, אף שההתפתחויות בחזיתות הלחימה עלולות עדיין לשבש את התחזיות.
מבלי לציין זאת במפורש בהודעותיה, נראה שהוועדה המוניטרית של בנק ישראל מצפה גם שהפחתת הריבית הראשונה לאחר כשנתיים תרגיע, לפחות זמנית, את מקהלת הדורשים מהבנק לעבור מיד למדיניות של הזרמת כסף מאסיבית והמאיימים להפעיל המצאות ופטנטים חלופיים ומסוכנים. לא בטוח שהם יירגעו.
מניע נוסף להפחתת הריבית, והמסר העיקרי המהדהד של המהלך כולו, הוא היותו איתות ברור של המבוגר האחראי פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, על שיבתה של ישראל למסלול של נורמליזציה כלכלית בתום הלחימה. נקווה שהאיתות לא מוקדם מדי.
בנק ישראל מצפה שהפחתת הריבית הראשונה לאחר כשנתיים תרגיע, לפחות זמנית, את מקהלת הדורשים מהבנק לעבור מיד למדיניות של הזרמת כסף מאסיבית
