כשמתחיל צונאמי של כותרות על כך ש"הסרט הזה והזה שבר את השיא של כל הזמנים לז'אנר ההוא וההוא", זה בדרך כלל מסתיר חדשות גרועות יותר. אבל כאלה יש מספיק, אז נתחיל בטובות, במיוחד עבור אולפני יוניברסל: "מרשעת חלק 2" פירק את הקופות בסופ"ש הראשון להקרנתו עם הכנסות של 226 מיליון דולר. זה 34 אחוז יותר מ"מרשעת" הראשון מאשתקד, שסיים עם סה"כ 759 מיליון דולר, מה שאומר שהנוכחי כמעט בוודאות יתמקם באזור המיליארד. כשסרט המשך מתעלה על קודמו בהכנסות, השורה התחתונה ברורה: ה"בייס" מבסוט ומושך את כל היתר.
הביקורות אמנם פושרות משמעותית לעומת חלק א', אבל הציון שנותן הקהל לסרט ביציאה הוא A, כמעט הגבוה ביותר. בקיצור: יש הייפ. זו הפתיחה השנייה בגודלה השנה אחרי "מיינקראפט – הסרט", וחשוב מכך לכל עכברי הנתונים: הפתיחה הגדולה ביותר אי פעם לעיבוד מוזיקלי של מחזמר בימתי. תזכורת: להיטי ברודוויי כמו "רנט", "פנטום האופרה" ו"עלובי החיים" איכזבו קשות, ואילו "קאטס" היה גם כישלון מביך וגם פאנץ'-ליין היסטרי. התחזית: לחץ לעבד למסך את "המילטון" ו"ספר המורמונים". כמו כן, שוב הוכח שסרט על נשים ושפונה בעיקר לקהל נשי מביא קהל אולמות בלי עזרה מראיין גוסלינג (היי ברבי!). מצד שני, חשוב גם לזכור שכל כותרות "השיאים שנשברו" מטעות מעצם הווייתן, כי הן לא לוקחות בחשבון את האינפלציה: בנרמול מחירי הכרטיסים, אריאנה גרנדה עדיין רחוקה שנות אור מג'ולי אנדרוז, ש"צלילי המוזיקה" בכיכובה מ-1965 הרוויח את המקבילה ל-3 מיליארד (!) דולר כיום.
אולם, וכאן מגיעים לחדשות המדכאות, התמונה הכללית לא משתנה: שוב מתברר שרק סרטים מבוססי מותג מוכר (IP), בין אם משחק מחשב, סרט קודם, צעצוע, קומיקס או מחזמר, מצליחים להביא את הקהל שמתלונן שאין מה לראות בקולנוע. זו השנה השנייה ברציפות שעשרת שוברי הקופות של השנה הם כאלה (גם "פורמולה 1" אינו בדיוק "מקורי"). דרמות אחרות נכשלות בסיטונות, ואפילו סרט אקשן משובח כמו "קרב רודף קרב" עם דיקפריו היה צריך שלושה חודשים בקולנוע כדי להיחשב ל"כישלון לא מחפיר". כותרת "הניו יורק טיימס" לפני שבוע סיכמה זאת היטב: "25 דרמות, כוכבים רבים, אפס להיטים" לתיאור הרבעון האחרון בקופות. את העתיד הזה שום קסם לא יעלים.
