44 נשים נרצחו השנה בישראל. קראו שוב את המספר המטלטל הזה: בכל שבוע – עוד רצח של אישה.
בדוח האחרון שלו מדגיש מבקר המדינה את תפקודה הלקוי של המדינה במניעת האלימות כלפי נשים, ומציין שבישראל של 2025 אין עדיין חוק שמגדיר באופן רשמי מהי בכלל אלימות במשפחה ואלימות כלפי נשים.
ארגוני הנשים בהובלת נעמת ומרכז רקמן, ביחד עם ח"כ פנינה תמנו, עמלו ארוכות ועמוקות על ניסוח חוק שירחיב את הכלים להגנה על נשים שחווות אלימות במשפחה, ויגדיר ככזו גם אלימות רגשית, מילולית, התנהגותית, שליטה כפייתית, אלימות כלכלית, ולא רק אלימות פיזית. למרות הזמן שחלף, החוק עדיין ממתין לאישור משרד הרווחה ומשרד המשפטים, אלא שמי יספר למחוקקים שהאקדח או הסכין לא מחכים לניסוחים שמבוששים להגיע?
ויותר מכך, מי יספר למבקר שלו היה מקפיד כבודו לעלעל בגיליונות "ידיעות אחרונות" מלפני שבע שנים ויותר, עת גובשו מסקנות הוועדה הממשלתית לטיפול באלימות כלפי נשים, שבמהלך השנים יושמו רק בחלקן, היה מגלה שעל רבות מקביעותיו בדוח הנוכחי התרענו וחזרנו והתרענו כאן שוב ושוב לאורך שנים.
כך, למשל, הקביעה שמצביעה על היעדר תוכנית לאומית מסודרת למניעת אלימות במשפחה בהובלתו של גוף מקצועי באופן מתוכלל ומערכתי, ולא הסתפקות בטיפול נקודתי; או הביקורת על היעדר סינכרון בין מערכות הרווחה, האכיפה והבריאות – ומתוך כך מקרים רבים שנופלים בין הכיסאות ולא זוכים לטיפול היקפי; וגם החוק לפיקוח אלקטרוני שנועד לנטר גברים אלימים ואמנם עבר בכנסת, אבל בגלל מחסור בכוח אדם לא מיושם באופן שמניח את הדעת; וכמובן מענה חלקי ומיעוט מסגרות לטיפול בגברים אלימים וגברים שנמצאים בשיקום, כמו גם חינוך מועט למניעת אלימות ומיגורה.
המלצות חשובות נוספות, שעלו בעבר ועדיין לא יושמו, הן למשל הצורך בהקמתם של בתי משפט ייעודיים לטיפול בעבירות אלימות במשפחה ומתן הכשרה לשוטרים, שופטים, פרקליטים וצוותים משפטיים וכן החשיבות שבצירוף ישראל לאמנת איסטנבול למניעת אלימות במשפחה, שלא עברה בממשלת השינוי בשל התנגדות פוליטית של חלק מהמפלגות, ומאז לא חזרה לשולחן.
לעומת זאת, בחסות החוקים שמעבירה הקואליציה הנוכחית, אלה הם בתי הדין הרבניים שמקבלים עוד ועוד סמכויות שיפוט בתחומים רחבים, בהם גם כלכליים, מה שוודאי יכרסם עוד במעמדן ובחופש הפרט של נשים בישראל. וכמובן, הזמינות הנוסקת של כלי נשק שהוסיפו נדבך מסכן חיים עבור נשים וילדים שנמצאים במעגל האלימות.
אל נוכח המציאות המדממת, אלה הם ארגוני הנשים ובהם נעמת, ויצ"ו, בת מלך, פורום מיכל סלה, בונות אלטרנטיבה, שדולת הנשים ועוד שלא עומדים מנגד וממלאים את הוואקום שהותירה המדינה. ארגוני הנשים יצאו בדרישה משותפת לחייב את הממשלה להקים קבינט חירום לטיפול מיידי במגפת האלימות כלפי נשים, שנסקה במהלך המלחמה, אלא שלצערנו זה לא יספיק כדי למנוע את הרצח הבא.
מה שיסייע במיגור האלימות כלפי נשים זו לא הערבות ההדדית, אלא ההתערבות המיידית והאחראית של המחוקק ומוסדות המדינה. לצערנו, לא נראה שהנושא נמצא בסדר עדיפויות כלשהו.
בחסות החוקים שמעבירה הקואליציה הנוכחית, אלה הם בתי הדין הרבניים שמקבלים עוד ועוד סמכויות שיפוט בתחומים רחבים, בהם גם כלכליים, מה שוודאי יכרסם עוד במעמדן ובחופש הפרט של נשים בישראל. וכמובן, הזמינות הנוסקת של כלי נשק שהוסיפו נדבך מסכן חיים עבור נשים וילדים שנמצאים במעגל האלימות
