הזמרת והשחקנית סילבי ורטן היא אגדה לא רק בצרפת אלא גם מחוצה לה, אבל בישראל היא מוכרת במיוחד בזכות שיר שהפך רלוונטי למדי בשנתיים האחרונות: "הביתה", של ירדנה ארזי, שאותו ביצעה ורטן במקור תחת השם Tomorrow / Manãna. את השיר הלחין יאיר קלינגר, בתקופה שבה התגורר בפריז, ובמלחמת לבנון הראשונה הייתה זו ארזי שביקשה מאהוד מנור ז"ל לכתוב לו מילים חדשות, בהתאם להלך הרוח המדוכדך בציבור בעקבות המלחמה השנויה במחלוקת.
כעת מתברר שהכוכבת האיקונית בת ה-81 לא הכירה את הביצוע הישראלי וממילא לא את המשמעות שהוא קיבל במאבק להחזרת החטופים, אבל בהחלט שמחה לשמוע. "זה יוצא מהכלל", היא אומרת ל"ידיעות אחרונות", "מוזיקה שעושה טוב תמיד מתקבלת יפה".
האובססיה הלאומית בצרפת סביב ורטן היא הלב הפועם של הקומדיה החדשה "היה הייתה אמא שלי", שתעלה מחר לאקרנים בישראל. ורטן היא מושא הערצתו של ילד יהודי בשם רולאן פרז (הקומיקאי ג'ונתן כהן), שנולד נכה ונעזר בשיריה כדי להתמודד עם הכאבים, ללמוד לקרוא ואפילו לרקוד. האמא בשם הסרט היא אישה יהודייה, מסורה וגם מעיקה, שמגלמת לילה בקטי, שהיא דווקא מוסלמית. הסרט מבוסס על רומן פופולרי של פרז, שגם הפך לעורך דינה של ורטן מבלי שזאת יודעת על סיפור הרקע, אבל כמובן שהיא הסכימה להופיע בסרט בתפקיד עצמה. ׳׳זה סיפור שאי-אפשר להמציא", אומרת ורטן, "אנשים בכל העולם מתחברים אליו בגלל שהם חשים שהוא אמיתי וכי מדובר בסיפור אהבה יוצא דופן של אם לבנה׳׳.
ורטן נולדה בבולגריה לאמא יהודייה ממוצא בולגרי ואב ממוצא ארמני. יכולות השירה וכישורי הריקוד שלה הפכו אותה למגה-סטארית, והזוגיות עם הרוקר ג'וני האלידיי מילאה אולמות ופרנסה עיתונים. רק בשנה שעברה, עת מלאו לה 80, היא ירדה סופית מהבמה. בין לבין היא גם הספיקה לבקר בטהרן של ימי טרום המהפכה האיסלאמית ולזהות שם כישרון נוצץ בשם מייק ברנט. "הוא היה ממסמר עם קול מדהים", נזכרת ורטן. "אמרתי שחייבים להביא אותו לצרפת – וכך היה".
