"כל העולם יהודי במידה זו או אחרת. זו תרבות וערכים, לא דת", מכריז הבמאי והשחקן הצרפתי פסקל אלבּה, בפרובוקטיביות הממזרית המייחדת אותו. מי עוד היה מעז להוציא לאקרנים בצרפת קומדיה שחורה ומקסימה בשם "כוכב המזל" שבו כפרי צרפתי, העורק מהצבא במלחמת העולם השנייה, מתחזה ליהודי כי שמע ממישהו שיש אנשים שמגנים על יהודים ועוזרים להם לברוח. כשהנאצים מגיעים לעיר מגלים הוא ואשתו (אודרי לאמה המצוינת) עד כמה היה זה רעיון רע.
הסרט יוצג אצלנו מהיום במסגרת פסטיבל הקומדיות הצרפתיות או לה לה! שיתקיים ברחבי הארץ עד 5 בדצמבר. את תפקיד סם גולדשטיין, חברו היהודי של הגיבור, מגלם פסקל אלבה עצמו, במפגן מפתיע של אלגנטיות וספורטיביות. "היהודים בהיסטוריה מתוארים הרבה פעמים כדמויות מחוקות, מלאות חוכמה וידע אבל מתנצלות על קיומן", מסביר אלבּה את בחירתו לשחק את גולדשטיין.
במהלך הצילומים ביקש אלבה שאף אחד לא יערוך איתו שיחות לעומתיות על המלחמה בעזה. "לא רציתי לשמוע הערות מזוהמות. רציתי מרחב נקי עם אנשים שארגיש איתם בטוח ושיש להם אמפתיה למה שהתרחש ב-7 באוקטובר".
באחת הסצנות הפרובוקטיביות הגיבור מחקה מול המראה קריקטורות אנטישמיות כדי להיראות יהודי.
רק יהודי יכול להרשות לעצמו להראות רגע כזה?
"אפילו כמה מחבריי היהודים היו בשוק אבל חשוב היה לי ללכת עם זה עד הסוף. רק לפני שנתיים מפלגת ׳צרפת המורדת׳ (השמאל הקיצוני הצרפתי) פירסמה קריקטורה דומה לתעמולה הנאצית שבמרכזה מנחה טלוויזיה יהודי".
את הסרט, המזכיר קומדיות קלאסיות צרפתיות כמו "ההרפתקה הגדולה" עם לואי דה פינס (שגם הוא יוקרן במסגרת פסטיבל הקומדיות הצרפתיות), ליווה אלבה בהקרנות בעשרות ערים בצרפת, שם ניהל דיונים לא קלים על ישראל ועל האנטישמיות.
איך מוכרים קומדיה על שואה לצרפתים?
"אנשים לא יבואו אם אומר להם שזה סרט חשוב ונחוץ. הקהל יגיע אם אבטיח לו סרט שבו הוא ייהנה ויצחק. במהלך הסרט הם גם ראו תמונות שבהם אוספים ילדים מוקדם בבוקר כדי לשלוח אותם למחנות ריכוז, הם יבינו מה המשמעות של להיות יהודי בצרפת. במערכת החינוך כבר לא מלמדים מספיק את ההיסטוריה של מלחמת העולם השנייה. זו דרך להזכיר".
ואיך הם הגיבו?
"בסוף סיבוב ההקרנות ברחבי צרפת הרגשתי, כיהודי, פחות לבד. רוב האזרחים לגמרי סולידריים עם היהודים הצרפתים. הם חולקים את חששות הקהילה וחושבים שזו בעיה של כלל הצרפתים ולא רק שלנו".
פסקל אלבה היה בין הראשונים לתמוך בישראל אחרי 7 באוקטובר, וחטף הרבה מאוד רפש ואיומים ברשתות. הוא מספר שהתאכזב מחבריו למקצוע, "שאת חלקם אני מכיר כבר שלושים שנה ובמשך שנתיים לא אמרו לי מילה על המלחמה. חשבתי שאם הם מרגישים כל כך לא נוח אין טעם להעלות את הנושא, אבל זה קצת מוזר לדבר על הכל חוץ מ'זה'. בעצם לא הייתי החבר שלהם אלא החבר היהודי שלהם".
