ב-7 באוקטובר, החקלאי יגאל משה ישראל (65) ומשפחתו היו אובדי עצות. כבר חמישים שנה שיגאל, ואחריו אשתו וילדיו, עובדים בחקלאות בכרם המשפחתי בגבעת ישעיהו. הם כבר ידעו עליות ומורדות בעבודתם הקשה לאורך השנים, אך עם משבר כוח אדם בכזה היקף הם מעולם לא נאלצו להתמודד. עקב היעדרם של העובדים התאילנדים והפלסטינים הם נותרו לבדם, ללא כוח אדם לביצוע הבציר. "פחדנו שנאבד חצי מהיבול", מסביר ישראל. ואז, כמו בנס של ממש, המתנדבים של לקט ישראל התחילו להגיע ולמלא את הכרם. יגאל מספר שלעולם לא ישכח את ההרגשה שלו כשצפה במתנדבים מגיעים בהמוניהם לסייע במשימה להציל את היבול.
"הגיעו אלינו אנשים מכל העולם", נזכר ישראל בהתרגשות, "אמריקאים, צרפתים, סינים, הולנדים, בלגים. הרבה אוהבי ישראל. היו גם לא מעט בני נוער. הייתה ממש חגיגה בכרמים. זו חוויה נהדרת לראות את הנוף האנושי המגוון והיפה הזה מוריד אשכולות ענבים וממלא את הארגזים".
היבול של ישראל ושל חקלאים רבים נוספים ברחבי הארץ ניצל בזכות לקט ישראל, ארגון הצלת המזון הלאומי. "לקט נותן לחקלאים מטרייה חשובה מאוד", מסביר ישראל, "הם דואגים למתנדבים להסעות ולביטוח, שני דברים משמעותיים מאוד. מעבר לכך, הם נותנים למתנדבים חוויה. ההתנדבות יוצרת בין המתנדבים חברויות חזקות מאוד. הסיבה פשוטה: כשאתה מזיע ביחד עם אחרים, זה קושר אתכם יחד. כך, הם בעצם משיגים כמה מטרות בפעילות אחת".
לקט ישראל אחראי לאיסוף של עודפי מזון איכותיים ומגוונים, וחלוקתם באמצעות עמותות למאות אלפי נזקקים בכל הארץ. הארגון עוסק בקטיף של עודפי תוצרת חקלאית ובאיסוף ארוחות מבושלות מגופים שונים, מיון המוצרים השונים וחלוקתם לעמותות בעזרת יותר מ-95,000 מתנדבים.
עזיבת העובדים הזרים יצרה מצב שבו יש בשדות יותר תוצרת חקלאית שעלולה להתבזבז ולהיזרק כי לא תיקטף במועד. כך, חקלאים נאלצים לוותר על חלק מהיבול, ובכך גם על הכנסה. בנוסף לכך, המלחמה שינתה את הרגלי הצריכה של הישראלים. לפי סקר "ידיעות אחרונות" מדצמבר 2024, 17% מהישראלים קונים פחות פירות וירקות מאז תחילת המלחמה, מה שמעמיק את הקושי הכלכלי של החקלאים.
משימת הצלת המזון שבה עוסק הארגון היא כלי מרכזי להתמודדות עם בעיית אי-הביטחון התזונתי בישראל, שהוחמרה בעקבות המלחמה. "לקט תרמו לחקלאים שבאמת זעקו לידיים עובדות", מסביר ישראל, "בלעדיהם היו נזרקים אלפי טונות של מזון. בזכות המתנדבים שלנו ניצלה תוצרת שחלקה נמכרה וחלקה נתרמה, וכל הצדדים הרוויחו. לחקלאים יש המון אתגרים תמידיים: איתני הטבע, בעלי חיים, גשם, בצורות, ברד, חמסין, רוחות. זו מלחמה מתמדת. בתוך הקושי הזה, לקט ישראל נותנים לך רוח גבית. הארגון הוא אחת המטריות הטובות ביותר עבור חקלאים במדינת ישראל".
רכז המתנדבים בלקט ישראל, יותם כוכבי (32), מסביר שהצורך גדל במהלך המלחמה. "הגענו לכל מקום שבו היו צריכים אותנו", הוא נזכר, "חקלאים התקשרו ואמרו, 'אין לנו מספיק אנשים', ועזרנו לכולם. ידענו שאנחנו עושים פה דבר גדול, מאוד חשוב. הצלנו עשרות מיליוני טונות של יבולים בדרך הזו".
מי מבצע את הפעילוית ברחבי הארץ?
"כל הפעילות מבוססת על תרומות של אנשים טובים ועל התנדבות של אנשים טובים. אנחנו עמותה ללא מטרות רווח. הפעילות חיונית כי הביטחון התזונתי בארץ קריטי. בגלל הקשיים הרבים בענף החקלאות אנחנו מאוד חוששים שמספר החקלאים בארץ יתמעט, מה שעלול ליצור לישראל בעיות קשות בהמשך".
כוכבי מסביר שהעבודה החקלאית קשה פיזית, ובכל זאת, המתנדבים חוזרים בכל פעם מחדש. "הם מבינים את ההשפעה של ההתנדבות כי הם רואים אותה בעיניים ומרגישים אותה בידיים", הוא מבהיר, "הם רואים את הצורך הגדול של החקלאי בעזרה ויוצאים בתחושה טובה. יש קהילות שחוזרות בקביעות כי המפגש הזה עושה להם טוב. למשל פנסיונרים מרחבי הארץ. זו ממש קהילה שמגיעה להתנדבות כבר שנתיים. יש גם מכינות, חיילים, חברות, שנות שירות, תיירים והמון אנשים פרטיים, הכל מהכל. בפרויקט של לקט ישראל, כל מי שרוצה – יכול להתנדב, מגיל נוער ומעלה. המתנדב המבוגר ביותר שלנו הוא בן 92".
כן. 92. שמו יעקב כהן, והוא מגיע לאן שצריך, מוכן לסייע ולעזור בכל דבר, בכל מקום ובכל שעה. "בשנים האחרונות לקט עוזרים ליישובים שנפגעו במהלך המלחמה, ואני מצטרף", הוא מספר, "זה כיף לי. אני שמח לעזור לאנשים. אנחנו אחים, צריכים לעזור אחד לשני. במשך 70 שנה הייתי ירקן בשוק, אז אני מבין מה זה להיות חקלאי. אני יודע שאם הפרי יישאר על העץ, הכל יתקלקל, וכל העבודה הקשה והמורכבת של החקלאי הולכת לאיבוד".
איך אתה מרגיש כשאתה מתנדב בשדות?
"אני מרגיש שעשיתי משהו שעוזר לעם שלי, לאחים שלי. חשוב שידעו שאפשר גם בגיל 92 לעזור. לא חייבים לשבת בבית בלי לעשות כלום. אפשר להיות אדם עם תעסוקה, שעוזר לאנשים. צריך לעזור לכולם כמה שיותר, מהשכנה המבוגרת שצריכה עזרה לעבור את הכביש ועד לחקלאי. כל עוד אנחנו עומדים על הרגליים, חשוב לעזור כמה שיותר".
בתו, אריאלה, מספרת שהיא ואביה הצטרפו למאמץ הסיוע כבר בתחילת המלחמה. "בסוף אוקטובר התחלנו להתנדב בקטיף של לקט ישראל בעוטף", היא אומרת, "הצורך היה כה גדול אז הגענו לקטוף באופן יומיומי. האמת, פחדנו שנמצא מחבלים מתחבאים מתחת לשיחים, אבל עשינו את זה בכל זאת כי הבנו את החשיבות".
אריאלה מספרת שההתנדבות בקטיף טבעית עבור אביה. "אבא יודע לקטוף, מבין איזה פרי טוב ולא טוב. הוא חי את האדמה כי עבד בתחום. הוא מכיר כל זן של אבוקדו, ויודע להסביר לנו המתנדבים איך ומה לקטוף. יש לו המון ידע".
איך לדעתך מתבטאת התרומה של ההתנדבות על אביך?
"אני ואחותי שמחות שאבא יוצא מהבית. הוא מרגיש צעיר, תורם. זה נותן לו בריאות. יותר ממה שהוא תורם, זה תורם לו".
חשוב לזכור שכל המזון שלקט ישראל מציל מגיע מדי שבוע למאות–אלפי אנשים הזקוקים לו, ביניהם קשישים ושורדי שואה. על פי דו"ח הביטחון התזונתי של המוסד לביטוח לאומי שפורסם בנובמבר 2025, כ-288 אלף אזרחים ותיקים בישראל חיו בחוסר ביטחון תזונתי בשנת 2024 - נתון שממחיש עד כמה חיונית התמיכה באוכלוסייה זו. "כשאני רואה את המשאית של לקט מגיעה, אני מתרגשת. נעים לדעת שמישהו דואג לנו לאוכל טרי, טעים ומגוון", מספרת אנה, בת 73, ממגדל העמק.
עוד אלפי קשישים כמו אנה צריכים אתכם עכשיו. כל תרומה שלכם תחזק את היכולת של לקט ישראל להציל מזון, להגיע לעוד בית, ולהבטיח שארוחה חמה ומזינה תגיע לכל מי שצריך. בתרומה של 180 שקל תוכלו לתמוך בקשיש/ה למשך כחודש. זו ההזדמנות להצטרף למאמץ. הכנסו לאתר לקט ישראל.
פורסם לראשונה: 00:00, 18.12.25
