חוק הפטור מגיוס של יו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט הופץ אתמול, אחרי שראש הממשלה בנימין נתניהו ומנהיגי הזרם הליטאי נתנו "אור ירוק" לקידומו בכנסת כבר בשבוע שעבר. "זהו זה, יוצאים לדרך, עם חוק גיוס מאוזן, אחראי, וטוב לעם ישראל", מסר ביסמוט וענה לביקורת: "החוק הזה אינו כאן כדי לייצב קואליציה, הוא כאן כדי לייצב מדינה. בעזרת ה' נעשה ונצליח". אבל באופוזיציה, בקרב ארגוני המילואים ואפילו בליכוד טוענים כי החוק שהציג יו"ר הוועדה לא יביא לגיוס חרדים לצבא, אלא יאפשר את המשך הפטור לחרדים משירות צבאי במסגרת החוק.
בעקבות ההתקדמות, בש"ס ויהדות התורה שוקלים לחזור כבר בשבוע הבא להצביע עם הקואליציה. נתניהו מקווה שבחסות דיוני החוק – לשבוע הקרוב נקבעו שלושה – יהיה אפשר גם לקדם את התקציב, ואולי גם בעתיד להחזיר את ש"ס לממשלה.
הסנקציות המוסדיות המובאות בנוסח שפורסם כוללות הפחתת תקציב לישיבות לפי תלמיד שקיבל צו ולא התגייס, לפי התחשיב הבא: בשנה הראשונה אם לא עמדו ב-75% מהיעד, בשנה השנייה ב-80%, ובשנה שלישית ואילך 90%. שלילת התקציב, אם כך, אינה מלאה, אלא רק בגין התלמידים שחייבים בגיוס. בכל מקרה, התקצוב לא יחזור באופן מלא – אלא חצי ממנו. אם יעמדו הישיבות ביעד של 18 החודשים הראשונים, אז ישלימו את החצי השני. בנוסף, מי שהיה תחת סנקציות של עריק מכוח צווי גיוס ערב כניסת החוק לתוקף יקבל חנינה בכפוף לתצהיר ומנגנון שידרוש ממנו להראות שלמד בישיבה בשנתיים האחרונות מאז שהחוק פקע.
בתחום הסנקציות האישיות, מי שישתמט ולא קיבל דחייה או פטור בתחולה מיידית – לא יהיה זכאי לרישיון נהיגה עד גיל 23, למלגת סטודנט, לצאת לחו"ל עד גיל 23 (בכפוף לוועדת חריגים), לנקודות זיכוי במס הכנסה ולמשרה בשירות המדינה בייצוג הולם לחרדים. לפי ההצעה, תוקף הסנקציות הן עד להגעה לגיל הפטור – 26. מדובר בסעיף משמעותי, שכן רוב הסנקציות המשמעותיות ביותר עבור החרדים רלוונטיות לבעלי משפחה.
בנוסף לכך, הסנקציות המיידיות הנוגעות לאיסור יציאה לחו"ל ולאיסור הוצאת רישיון נהיגה עד גיל 23 דווקא מסייעות מאוד לרבנים, שרוצים להרחיק מכך את הצעירים גם ככה. ראשי ישיבות שונות אף מנסים לאסור עליהם להוציא רישיון, אך רבים מהצעירים מוציאים רישיון נהיגה באופן מחתרתי.
סנקציות נוספות במידה והיעד לשנת הגיוס הראשונה לא יושג: כל חייב בגיוס יחויב בדמי ביטוח לאומי כאילו יש לו הכנסה מזערית גם אם אין לו כזו, הוא לא יהיה רשאי להשתתף בתוכנית של המדינה או הרשויות לקבלת דיור מוזל, לא יקבל סבסוד מעונות ולא יקבל הטבות בתחבורה ציבורית. בהקשר לסבסוד המעונות, השנה הראשונה תהיה רק ביוני 2027, כלומר עוד שנה וחצי. אם לא יושגו היעדים בשנה השנייה, תתווסף סנקציה אישית של אי-קבלת סיוע כספי מהמדינה ברכישת דירה. בשנה השלישית, תתווסף גם סנקציה של אי-זכאות לפטור על מס רכישה בדירה.
הסנקציות בחוק והיעדים המוגדלים הם בתיאום עם בתי הרבנים ואישורם, והמטרה היא שהחוק לא יפול בבג"ץ – על אף שמשפטנים בכירים סבורים שיהיה קשה להגן על ההצעה של ביסמוט בבג"ץ כיוון שאינה עונה על צרכי הצבא ונועדה "לקנות זמן". בנוסף, ישנן הערכות שבחוק הוכנסו "עיזים" ובמהלך הדיונים בוועדה צפויים להשתנות חלק מהסעיפים, בין היתר כדי להראות הליך חקיקה ו"הליכה" עם הייעוץ המשפטי.
למעשה, בהנחה שהחוק יעבור, החרדים מקבלים "מזומן" – החזרה של חמישים אחוז מתקציבי הישיבות ואפשרות לסבסוד מעונות – אבל למעט הסנקציות של יציאה מהארץ ורישיון שיחולו מיידית אך פחות מפריעות להם, ייבחנו ב"אשראי" רק ביוני 2027.
התגובות, כפי שנכתב, לא איחרו להגיע – אבל ביסמוט נותר לבד במערכה. ראש הממשלה, שר הביטחון ישראל כ"ץ או שרים אחרים בליכוד לא התייחסו או הגיבו לחוק שהציג. ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט אמר כי "אנחנו לא ניתן לדבר הזה לעבור. זה החוק הכי אנטי-ציוני שחוקק בתולדות המדינה. זאת הכרזת מלחמה של הממשלה על כל מילואימניק, על כל חייל צה"ל ועל כל הציבור המשרת. זה לא ייאמן. המשמעות של החוק זה שכל המילואימניקים יצטרכו לעשות 100 עד 120 ימי מילואים בשנה מעכשיו ואילך". יו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד כתב: "לא ניתן לחרפה האנטי-ציונית הזו לעבור. לא ניתן להם לבזות ככה את הלוחמים, הפצועים וההרוגים. זה לא חוק, זה פוליטיקה עלובה של מושחתים ומשתמטים על חשבון הילדים שלנו. לא יהיה, לא יקרה, לא יעבור".
הרמטכ"ל והשר לשעבר גדי איזנקוט אמר כי החוק מפלה בין דם לדם. "הצעת חוק ההשתמטות של ביסמוט-אטיאס היא חרפה לאומית", טען, "במקום לחזק את צה"ל בשעה קשה, החוק מציע להרחיק את החרדים משירות צבאי ומבדיל בין דם לדם. זו ממשלה שאיבדה קשר לעם ישראל ואת הלגיטימציה של בוחריה. ממשלה שתאמץ את החוק לא ראויה לאזרחי ישראל, ללוחמינו ולנופלנו". יו"ר מפלגת המילואימניקים השר לשעבר יועז הנדל הוסיף: "נוסח החוק הוא הוכחה נוספת לכך שממשלות שמסתמכות על מפלגות לא ציוניות, נסחטות לקבל החלטות לא ציוניות".
מי שהתייצב אתמול באופן חריף נגד החוק הוא יו"ר ועדת החוץ והביטחון המודח, ח"כ יולי אדלשטיין. לדבריו, לא מדובר בחוק גיוס – אלא בחוק השתמטות: "בניגוד לנוסח שהצעתי, החוק המוצע לא עונה על צרכי צה"ל בשום צורה. זהו עוד פלסטר פוליטי במקום חוק היסטורי. אנחנו לא נוותר. ניאבק עד הסוף למען חוק גיוס אמיתי". בקואליציה מתגבשת קבוצת ח"כים שמתכוונת למרוד נגד חוק הגיוס, ומי שמובילים את ציר ההתנגדות בליכוד הם אדלשטיין וסגנית שר החוץ שרן השכל.
רס"ן (במיל') תומר וינר, מייסד ארגון המילואימניקים "מגן הדור", אמר: "החוק הזה מבהיר לכל עם ישראל שהממשלה שלנו מתעדפת את המשתמטים על חשבון המשרתים. שולחים אותנו לעוד 60 ימי מילואים בשנה ובני דורנו החרדים מקבלים פטור ממשלתי. לא ניתן לחוק הזה לעבור, עם ישראל כולו יתאחד כדי לבלום אותו – ואנחנו גם נצליח". רס"ן (במיל') יצחקי גליק, ממייסדי תנועת "אל הדגל", הוסיף כי "הצעת החוק של ביסמוט לא מחדשת דבר והיא המשך הונאת הציבור". יו"ר פורום המילואימניקים הדתי-לאומי, יאיר וייגלר, שמשרת כעת במילואים בעזה: "מי שבעזה יודע שצריך לוחמים, החוק הזה הוא חוק עם מספרים קוסמטיים שלא יביא לוחמים חדשים".
רס"ל (במיל') רון פרץ, מארגון "המילואימניקים" טען כי "ביסמוט במשך חודשים לא נפגש עם ארגון מילואים אחד, אבל חיכה עד לרגע הזה כדי לקבל אישור מהרבנים. כי עבור חוק השתמטות והסדרת מעמד בני ישיבות באמת אין צורך בפגישות עם משרתים, ויש רק צורך במשתמטים". רס"ן (במיל') יואב אדומי, ממייסדי הארגון: "זו יריקה בפרצוף של משרתי המילואים וזלזול מוחלט בביטחון ישראל. זה לא 'חוק גיוס', זה חוק השתמטות ממלכתי".
