ברקע רוחות המלחמה הנושבת באירופה, הציג אמש הנשיא עמנואל מקרון תוכנית לגיוס 3,000 מתנדבים בגיל 18-19 לצבא צרפת בקיץ הקרוב, מתוך שאיפה להגיע ל-50 אלף עד 2035.
החיילים המתנדבים יעברו אימון של עשרה חודשים, ישתכרו 800 יורו בחודש וישרתו רק בצרפת. המעוניינים יוכלו לשרת כלוחמי אש או ככוחות שיטור מחוץ לערים הגדולות. "הצבא יבחר מבין המתנדבים את בעלי המוטיבציה הגדולה ביותר שמתאימים לצרכיו והם יקבלו מדים, משכורת וציוד", הסביר הנשיא אמש בבסיס חיל הרגלים באיזר, שבדרום-מזרח צרפת, כשהוא מוקף בצעירים שכבר התנדבו ואומנו לשירות מילואים.
צבא צרפת, השני בגודלו באיחוד האירופי (אחרי פולין), הוא מקצועי ומונה כ-200 אלף חיילים. "בית הנבחרים יוכל לקרוא לשורותיו מתנדבים שהוכשרו במקרה חירום", הוסיף הנשיא. שירות החובה בצרפת הופסק בראשית המילניום, אך האפשרות להתנדב זכתה לתנופה מחודשת לאחר הפיגועים ב-2015, ומ-2019 התנדבו צעירים רבים להכשרה במקרה של צורך בשירות מילואים.
מקרון נאלץ להבהיר כי המתנדבים ישרתו בשטח צרפת לאחר שהרמטכ"ל הצרפתי, הגנרל פביאן מנדון, אמר בשבוע ש"עלינו להסכים למותם של ילדינו", תוך שהוא מתייחס לעליית המתח בין רוסיה לאירופה. לפי מקרון, המתנדבים ייפרסו ברחבי צרפת כדי לפנות חיילים מקצועיים לשדות קרב, בעת הצורך. עלות קליטת המתנדבים נעמדת בשני מיליארד יורו, "שיגיעו מתקציב הצבא". התגובות מקרב הצעירים חיוביות, "כל עוד לא מדובר בשירות חובה".
האופוזיציה בצרפת פחות נלהבת. "למקרון אין שום דבר יותר טוב לעשות מלהכין את ילדינו למות במלחמה בפחות ממשכורת מינימום", צייצה מנון אוברי ממפלגת השמאל הקיצוני "צרפת המורדת". לואי בויארד ממפלגתה של מרין לה פן כתב: "מקרון מכריז על שירות צבאי על בסיס התנדבות. זוהי המטרה היחידה שהוא מציע לצעירים. לימודים? עבודה? יציאה ממעגל העוני? לימוד מקצוע? אוניברסיטה? אקלים? שום דבר מזה".
שירות חובה צבאי קיים כיום ב-12 מדינות באירופה: יוון, קפריסין, אוסטריה, שווייץ, דנמרק, קרואטיה, אסטוניה, לטביה, ליטא, נורווגיה, שוודיה ופינלנד, שבחלקן הוא הוחזר לאחרונה. המספר הממוצע של החיילים בארצות האיחוד עומד על בקושי 55 אלף איש למדינה.
עד כה האירופאים סמכו על ברית נאט"ו, אולם לאור חוסר היציבות בעמדה האמריקאית בנושא אוקראינה וגישת "אמריקה פירסט" של טרמאפ, ביבשת הבינו שעליהם לסמוך על עצמם. ראשי הצבאות של גרמניה ודנמרק הזהירו "מעימות שיקרה בתוך שלוש עד ארבע שנים". קאיה קאלאס, הנציגה העליונה של האיחוד לענייני חוץ וביטחון, הצהירה בשבוע שעבר כי "ברור שעלינו לחזק את מערך ההגנה שלנו נגד רוסיה".
בתוך כך, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אמר אמש על המו"מ לסיום המלחמה באוקראינה כי "ההנהגה האוקראינית אינה לגיטימית ואין כל טעם לחתום על מסמכים כלשהם עימה. הלחימה תיפסק אם אוקראינה תסיג את עצמה מהשטחים שהיא תופסת בדונבאס ואם לא – נשיג את מטרותינו צבאית. רוסיה מוכנה להמשך הלחימה. יש אנשים שאומרים לנו להמשיך להילחם עד שאחרון האוקראינים ימות. אנחנו מוכנים לזה".
