"ב-7 באוקטובר ציפינו שהחברה החרדית תתעלה לגודל השעה ותתגייס כדי לעזור במאמץ המלחמתי להגן על החיים של כולנו. זה לא קרה. שנתיים זה לא קרה. מה שקרה היום בערב, זה שחבר כנסת של הליכוד, בתמיכה של חברים בממשלה מהציונות הדתית, נותנים יד לדבר הזה. אם קיבלנו סכין בלב ב-7 באוקטובר מהחברה האזרחית החרדית, היום קיבלנו סכין בלב מהממשלה שלנו, ממשלת ישראל וחברי הקואליציה". כך אמר אמש בכאב צבי זוסמן, אביו של רס"ל (במיל') בן זוסמן ז"ל, שנפל ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל.
כמו רבים בציונות הדתית, ששילמו מחירים כבדים ביותר במלחמה, זוסמן חש אמש פגוע מאוד: "כהורה שכול שממילא כבר כואב ופגוע, זה קשה מאוד". אמר. "זה פשוט ביזיון אחד גדול".
גם חגי לובר, אביו של סמ"ר (במיל') אלישע יהונתן לובר ז"ל, בן הציונות הדתית שנפל ברצועת עזה, מתח אמש ביקורת נוקבת על הצעת החוק שהוצגה: "זה חוק רע שמנציח את המצב הקיים. זה חוק של שקר, שמנציח שקר. לא בכדי יש סעיף שלם שקובע קנס של 20 אלף שקל לראש הישיבה. הרי לא יתפסו ולא ייתנו קנסות וגם אם ייתנו – זה פּינאטס. כל השיטה הזאת שבה מתייחסים לחרדים כמקשה אחת ולא כבודדים, ונותנים את האחריות לראשי הישיבות, שהם אלה שצריכים למסור למולך הציוני הצבאי אחוז מסוים של תלמידים – יוצר מנגנון של שקר, הסתרה וזיופים. בסוף ילד בן 18 חרדי יכול לדחות את הגיוס, שלא כמו חבריו האחרים במדינה. הוא יגיע לגיל 26 ויהיה פטור לגמרי. אין שום מנגנון ביקורת כמו שהציע יולי אדלשטיין, למעט קנס של 20 אלף שקל, אם ראש ישיבה ירמה. בשורה התחתונה – מעט מדי אנשים מתגייסים. יש פה הגדרה נרחבת מדי לגבי חרדים, ואפשרות להימלט מצה"ל על ידי זה שתלך למד"א וזק"א. החוק לא ממלא את הצרכים של צה"ל. תישכח המלחמה, אנשים יירגעו, ושוב ימסרו למולך כמה חוזרים בשאלה. התחושה החריפה של אפליה בין דם לדם לא תסתיים. הקיטוב ימשיך. צריך סנקציות אישיות על מי שלא מתגייס: פגיעה במשכנתאות, ברישיונות נהיגה וביציאה מהארץ. החוק הזה הוא חוק רע. הוא מנציח את המצב הקיים".
יעקב הרשקוביץ, אביו של רס"ם (במיל') יוסי הרשקוביץ ז"ל, מנהל בית הספר פלך בירושלים שנפל בקרב בצפון רצועת עזה זעם אמש: "זו פשוט בושה. בושה לנו, לחברה, ולכל מי שעסוק בזה. עובדים עלינו בעיניים. ייצרו חוק של משתמטים. אני שואל: למה הנכדים שלי צריכים להתגייס? יש חוק גיוס, שיעבדו על פי חוק גיוס – אף אחד לא משוחרר משום דבר, לאף אחד אין דם יותר כחול. אין לי נגד אף לומד תורה שום דבר. שעולם לומדי התורה ימשיך. אבל אני אומר כבר: בואו פשוט נפטור את כולם, זה הכי פשוט. עושים צחוק מעבודה, בשביל מה? אני רוצה שמישהו יעמוד מולי ויגיד לי, 'שמע, הבן שלך היה צריך למות, ולנו יש דם כחול ואנחנו לא צריכים למות'. זה לא שהבן שלי לא למד, אבל יש רגעים שצריך לעצור הכל ולהגן על המדינה הזאת ועל האזרחים שלה. ואין אחד כן ואחד לא, זה לא עובד ככה".
נועם אורבך, אביו של סמל ישי אליקים אורבך ז"ל, שנפל ברצועת עזה אמר אמש בכאב: "הבן שלי נפל כמו עוד לוחמים רבים גיבורים בעזה ובלבנון, ואחרים כלל לא יצאו להילחם וימשיכו להשתמט. זה בעצם חוק של משתמטים. אין לי בעיה עם לומדי התורה, אבל לא לשרת? לא לעשות צבא? זה הגיוני בכלל? הבנים שלנו, ובהם בני הגיבור שנהרג בעזה, נלחמו על הזכות להילחם למען המדינה, להיכנס לעזה לקרבות, לשאת בנטל. לשרת בצה"ל זו זכות גדולה מאוד, כך בני הגיבור הרגיש. עצוב לי מאוד שהחברה החרדית משאירה את הנטל לחלק אחר בעם. הם מוצאים דרך להוצאת פטורים, בעיות נפשיות, בריאותיות, ואחרים ישרתו במקומם. זה פשוט מדאיג ששום דבר בעצם לא משתנה ורק חלק אחד ימשיך לשאת בנטל בגאווה גדולה למען המדינה".
