מאחורי טרילוגיית המותחנים החמודה "רצח כתוב היטב" מסתתר הרבה דם רע. זה לא הדם של הנרצחים בסרטים, שבמרכזם תעלומת רצח מפותלת סטייל אגתה כריסטי שהבלש המסוגנן בנואה בלאנק (דניאל קרייג, שמסרט לסרט נראה שבור יותר) פותר במיומנות בתוך שעתיים, אלא דם רע ברשתות.
הבמאי-תסריטאי המוכשר מאחורי הטרילוגיה, ריאן ג'ונסון ("לופר"), נשכר לפני עשור פלוס לביים את הפרק השמיני בסדרת מלחמת הכוכבים, "אחרוני הג'דיי", שבו הוצג טוויסט פמיניסטי ו"שונה". למרות ההצלחה בקופות, ג'ונסון נדהם לגלות שהפך לאחת מבובות הוודו הראשונות של הימין הטראמפיסטי ודוגמה ל"כל מה שגרוע באמריקה". ג'ונסון, חיית טוויטר בדימוס, חווה שריטה ומאז סוגר חשבונות באמצעות הסרטים, שכולם לועגים בדרך מרומזת יותר או פחות לארה"ב הטראמפיסטית.
במרכז "איש מת" נמצא כומר צעיר ואידיאליסט (ג'וש אוקונור מ"הכתר", "מתחרים" וכל סרט שני כרגע), שנשלח לקהילה מסוגרת ומזדקנת שנשלטת על ידי כומר כריזמטי, גס ומלא שנאה (ג'וש ברולין). אם קשה לכם לנחש מי המודל, אל דאגה: כמובן שיגיע הרגע בסרט שבה יאמרו עליו "הוא יכול להפוך לנשיא ארה"ב".
מאחר שבארה"ב הנוכחית, לפי ג'ונסון, הצדיקים סובלים, ברור שהכומר הצעיר מואשם ברצח והחשודים הם חברי הקהילה שכל אחד מייצג פנים אחרות בטראמפיזם: הסופר הליברל ש"התפכח", הגרוש שהפך לשונא נשים, המאמינה העיוורת (גלן קלוז) וכו'. ג'ונסון המיומן נשאר נאמן לפורמט ה"מי-עשה-את-זה", אבל גם מרענן אותו מעט. למשל, הבלש מופיע רק שעה לתוכו והוא יותר צופה מהצד הפעם. הפרק הנוכחי גם יותר אפל - ניכרת השראה ויזואלית של סרטי אימה גותית - וגם יותר רגשי, עם הרבה דיונים על דת, אמונה ומשיחיות לצד שנינויות לרוב.
זהו בהחלט מוצר הוליוודי מוצלח. לא גאוני אבל ממש לא מחולטר. מתאים בול לנטפליקס, שם הוא יעלה עוד שבועיים למרות שאפשר להיסחף ממנו גם בקולנוע. רק הערה לבמאי: תשאיר כבר את הפוליטיקה מאחור. לא כי "אסור" לך, אלא כי הגיע הזמן לעבור הלאה, גם מהטרילוגיה וגם מהטוויטר. יש כל כך הרבה סיפורים מעניינים אחרים לספר.
