המשפט, החנינה וגורל יתר הנאשמים. השאלות הבוערות, יממה לאחר שהניח ראש הממשלה נתניהו את בקשה החנינה על שולחנו של נשיא המדינה הרצוג.
במה מואשם נתניהו?
נתניהו עומד בפני אישומים של שוחד, מרמה והפרת אמונים, בשלושה תיקים שונים - 1000 (תיק המתנות), 2000 (פרשת נתניהו–מוזס) ו–4000 (בזק–אלוביץ'). לפי האישום בתיק 1000, שם אין סעיף שוחד, נתניהו ובני ביתו קיבלו טובות הנאה מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר בסך של כ–700 אלף שקלים.
1 צפייה בגלריה
yk14597383
yk14597383
(צילום: פול יונתן זינדל/פלאש90)
לפי האישום בתיק 2000, שבו גם אין אישום של שוחד, נתניהו דן עם מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון מוזס בכך שהעיתון יקדם סיקור חיובי עבורו - בתמורה לפעולות רגולטוריות שיפגעו בעיתון "ישראל היום". לפי כתב האישום בתיק 4000, עבור סיקור אוהד באתר "וואלה" נתניהו ביצע או הנחה לבצע פעולות לטובת עסקיו של שאול אלוביץ' - שהניבו לאיש העסקים, במישרין ובעקיפין, סכומי עתק שנאמדים ביותר מ–1.8 מיליארד שקלים. בעקבות זאת - הוא מואשם בשוחד.
האם התיקים קורסים?
לא. בניגוד לכתב האישום בתיק 4000, שספג מכה אנושה, ובניגוד לתיק 2000, שטרם ברור כיצד יתייחסו אליו השופטים. תיק 1000, כך ניתן להעריך, נותר איתן בעיקרו. לתיק 1000, נציין, יש שתי "רגליים": הראשונה והמוכרת שבהן נוגעת לטובות ההנאה שסיפקו לכאורה אנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר לנתניהו, בדמות סיגרים ושמפניות. ה"רגל" השנייה, הפחות מוכרת אך החמורה לא פחות, נוגעת לסדרת פעולות שביצע לכאורה נתניהו מתוקף תפקידו כראש ממשלה וכשר תקשורת עבור חברו הקרוב מילצ'ן. בין היתר מדובר בשליחת מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה פילבר, כדי שזה יעניק ייעוץ פרטי למיליארדר באשר לשאלה אם משרד התקשורת יאשר את מיזוג החברות "קשת" ו"רשת", מהלך שתיכנן מילצ'ן לבצע.
מדוע לא נחתם הסדר טיעון?
בעבר כבר נרשמה יוזמה לחתימה על הסדר טיעון במשפט, אבל גם אחרי שהוגשה, ביקשו השופטים לשוב ולבחון את האפשרות. כמו כן, בעבר עמדה על הפרק גם הצעה להליך גישור - אולם שני הניסיונות האלה נכשלו. הסיבה היא אחת: תיק 1000 הוא תיק שעוסק בטובות הנאה ובניגוד עניינים חמור, שלא יהיה מנוס כי בהסדר הטיעון ייכלל גם קלון, דבר שיגדע את הקריירה הפוליטית של נתניהו. לזה, כמובן, ראש הממשלה לא מסכים.
נתניהו הגיש בקשה לחנינה, מה זו בעצם חנינה ומה קורה לאחר שהוגשה?
חנינה היא כלי המסור בידי נשיא המדינה להקל בתוצאות הליך המשפטי פלילי לאחר שהסתיים. ההקלה נועדה לשקול שיקולים שאינם משפטיים או פליליים של צדק. מרגע הגשת הבקשה היא מועברת מנשיא המדינה לקבלת חוות דעת של מחלקת חנינות במשרד המשפטים. חוות הדעת תגובש בהתאם למידע שיתקבל מרשויות המדינה, וחוות דעת אחרות שתקבל המחלקה מהפרקליטות. במקביל, גם שר המשפטים כותב חוות דעת, ואלו מועברות אל יועמ"שית בית הנשיא שכותבת חוות דעת אף היא. כל זה מועבר אל נשיא המדינה להחלטה סופית. ניתן להגיש נגד כל החלטה שלו עתירה לבג"ץ.
מה הנימוקים של נתניהו?
נתניהו טוען כי למרות שההליך הפלילי לא הסתיים, על נשיא המדינה לחון אותו מטעמים ציבוריים, מאינטרס המדינה. הוא כתב בבקשתו כי יש קושי לנהל את המדינה כאשר הוא נדרש להעיד שלוש פעמים בשבוע בבית משפט. עוד כתב כי חנינה תוכל לאפשר לו לאחות את הקרעים בחברה הישראלית ואת המאבק ברשויות המדינה שיצר המשפט.
האם ניתנה בעבר חנינה לאדם בטרם הסתיים משפטו?
זה קרה פעם אחת, בפרשת קו 300 בשנות ה–80, בה הרגו אנשי שב"כ שני מחבלים לאחר שנתפסו חיים. הנשיא דאז חיים הרצוג, אביו של הנשיא הנוכחי, חנן אותם מעבירות רצח, הריגה, ושיבוש הליכי משפט. במסגרת החנינה, הוסכם בין שב"כ ליועץ המשפטי לממשלה דאז יצחק זמיר כי ראש השב"כ יסיים את תפקידו, כמו גם כל צמרת הארגון שהייתה מעורבת בפרשה לאחר שאלה הביעו חרטה והודו באשמה. נגד החנינה הוגשו עתירות לבג"ץ שנדחו. השופט מאיר שמגר כתב בפסק הדין כי לחנינה הובילו ”נסיבות חריגות לחלוטין, בהן עולה אינטרס ציבורי עליון או נסיבות אישיות קיצוניות ביותר, ואשר בהן לא נחזה פיתרון סביר אחר”. עוד כתבו השופטים כי הם מאשרים את בקשת החנינה “משנחה דעתנו כי היו לפני הנשיא ראיות שנעברו העבירות וכי מבקשי החנינה הודו במעשי העבירה”.
אם בסופו של דבר נתניהו יקבל חנינה וזו תאושר בבג"ץ, מה דינם של הנאשמים הנוספים בתיקי 2000 ו-4000?
המשפט צפוי להמשיך ולהתנהל נגד הנאשמים הנוספים כאשר עדות נתניהו תשמש כאחת הראיות בתיק. אם במסגרת החנינה נתניהו יודה באשמה, הדבר ישמש נגד הנאשמים הנותרים, כך שמאפיינים נוספים בחנינה עשויים להשפיע על המשפט. מגעים להסדר טיעון בין הפרקליטות למוזס כבר התנהלו בעבר, וסביר כי אם נתניהו יקבל חנינה ייפתח מו"מ להסדר טיעון עם הנאשמים.