אירוע רפואי חריג התרחש לפני כשלושה שבועות כשלבית החולים בילינסון מקבוצת כללית, פונה שוקי לזרוביץ, קבלן שיפוצים בן 67, שנפצע קשה במהלך עבודה עם דיסק לחיתוך ברזל. לזרוביץ הובהל לבית החולים כשהוא על סף חנק, כאשר קנה הנשימה שלו היה כמעט מנותק, מחובר במילימטרים ספורים בלבד.
לזרוביץ, תושב נווה ירק, עובד בתחום השיפוצים קרוב ל-50 שנה. באותו בוקר עבד במתחם שיפוצים בפתח-תקווה. "עבדתי עם דיסק גדול וידני לחיתוך ברזל, כלי עוצמתי מאוד", תיאר לזרוביץ ל"ידיעות אחרונות". לדבריו, בשלב מסוים במהלך העבודה, נתפס הדיסק בין שני ברזלים. "מהעוצמה שלו, הוא ניתר כלפי מעלה בזמן שהמשיך לעבוד".
הדיסק פגע בעוצמה בצווארו, וגרם לקרע עמוק ומסכן חיים. "ישר הנחתי יד על הצוואר, וחיפשתי מישהו שיעזור לי", שיחזר קבלן השיפוצים. למרות הפציעה הקשה, הוא נותר בהכרה מלאה, ואף הצליח ללכת באופן עצמאי כ-50 מטרים עד שהבחין בעובדים אחרים במקום, שפינו אותו במהירות לשער המתחם. "ידעתי שנפצעתי קשה, אבל חשבתי רק איך להגיע לטיפול רפואי". חובשים ופרמדיקים של מד"א שהוזעקו למקום, פינו אותו לבית החולים בילינסון. "לא פחדתי על החיים שלי", אמר לזרוביץ. "עוד הספקתי לכתוב לבת הזוג שלי שנפצעתי קשה ושאני בדרך לבית החולים".
בחדר הטראומה זיהה הצוות הרפואי כי מדובר במצב קיצוני, שבו כל דקה קובעת. ד"ר עסמת נג'אר, מנהל היחידה לניתוחי ושחזורי ראש צוואר במערך א.א.ג בבית החולים, מספר כי במקרי טראומה מסוג זה ישנה התלבטות אם לבצע בדיקת הדמיה, או לקחת את המטופל ישירות לניתוח. במקרה של לזרוביץ, אף שהיה יציב ובהכרה מלאה, התברר כי הוא אינו מסוגל לדבר כלל, דבר המעיד על פגיעה עמוקה, ולכן הוחלט להעבירו במהירות לחדר הניתוח.
בניתוח השתתף צוות נרחב שכלל מנתחים בכירים, אחיות חדר ניתוח ומנהל מחלקת ההרדמה בבילינסון, ד"ר שי פיין. את הניתוח הובילו ד"ר נג'אר וד"ר יניב חמצני, סגן מנהל מערך א.א.ג בבילינסון.
למרבה המזל, שני העורקים הראשיים בצוואר, האחראים על אספקת דם למוח ולפנים, לא נפגעו. לדברי ד"ר נג'אר, הסיבה ששוקי לא דימם באופן משמעותי לפני כן, קשורה ככל הנראה לחום הגבוה של הדיסק, שגרם לסוג של צריבה של חלק מכלי הדם, שיצרה מעין סגירה חלקית וזמנית ומנעה דימום מיידי. לזרוביץ עצמו מספר גם כן כי לא היה דם בשטח או על בגדיו. "עם השיעול, הלחץ הוורידי בצוואר עלה, אז 'נפתחה' הסגירה הזמנית והדימום התפרץ", מסביר ד"ר נג'אר. "אם היה משתעל לפני שהגיע לבית החולים, קשה לי להאמין שהיה נשאר בחיים", הוא אומר.
לאחר עשרה ימי אשפוז במחלקת אף אוזן גרון שוחרר שוקי לביתו, כשהוא נושם, אוכל ומדבר כרגיל. "לא היו לי ספקות שאשאר בחיים", הוא אומר. "אני איש חזק ועברתי הרבה דברים בחיים, ונפלתי על הצוות הכי טוב שיש". קולו עדיין מעט צרוד, אך הרופאים מעריכים כי הבצקת תחלוף בתוך שבועות אחדים, וקולו יחזור להישמע כפי שהיה. "הכי אני מחכה לחזור לרכוב על אופנוע", אמר לזרוביץ. הוא מתכנן בהמשך גם לחזור לעבודה. "אני בן אדם שלא יכול לשבת בבית, אני איש עבודה". לדבריו, אין בו פחד לחזור לעבוד עם אותם כלים. "סכנה יש בכל מקום, זה לא מה שיעצור אותי".
