יעל קראוס פרצה לתודעה כבר בגיל 20, הייתה חברה במספר להקות (פרווה חמה, בוסה, פאניק אנסמבל) והיא גם חלק ממופע המחווה המצליח לחלונות הגבוהים (בכל זאת, האחיינית של שמוליק קראוס ז"ל), לצד שלומי שבן ואסף אמדורסקי. אבל אלבומים זה עניין קצת מורכב יותר אצלה: היא אמנם הוציאה אלבום סולו שני ב-2021, אבל לפני כן 11 שנים בלי אלבום. "זה באמת היה מזמן", היא אומרת, "בדרך גם עצרתי בניו-יורק לחמש שנים, והספקתי לגנוז הרבה שירים. בקורונה הוצאתי את 'אחד חורף', אבל התקופה עשתה את שלה ואני והאלבום נשארנו בבית".
עכשיו קראוס מוכנה לצאת שוב והיא לא לבד: "מאחורי הגב" הוא הרכב חדש שהקימה עם ניצן בר ואדר בן עזרא, והיום רואה אור הסינגל הראשון שלהם, "חבית אבק שריפה", מתוך אלבום בכורה בדרך. "זה מפגש של חברים שיושבים בסלון וממציאים שירים", מספרת קראוס, "הכל קרה בסלון שלי בפרדס חנה: אסי זליג שולף איזו מנגינה ישנה, נועה גולנדסקי משאירה איזה טקסט על השולחן, שי רוט ואני מוסיפים עוד מנגינות ומילים, הכל מאוד זורם ודינמי, כולם עושים הכל וביחד מתגבש איזה שיר קולאז'".
למה "מאחורי הגב"?
"כי זה קרה מאחורי הגב של החיים והתוכניות של כל אחד מאיתנו. פתאום ראינו שיש לנו ערימה של שירים יפים, הבנים רצו להקליט ואני רציתי להופיע , אבל שי וזליג לא רוצים להופיע, מה עושים? השירים נכתבו עם הרמוניות קוליות, אלה שירים לשלושה זמרים".
אז היא יצאה לחפש את שתי החתיכות החסרות, "זה כבר סיפור שלם, עם סוף טוב: ניצן ואדר, שני מוזיקאים מדהימים, התאהבו והתחברו והפכו להיות הדבר עצמו. התחלנו להופיע לפני קצת יותר משנה, הכי אינטימי וחשוף ויש הרגשה של קסם ותגובות נפלאות. המוזיקה מאוד ורסטילית, כל שיר הוא עולם קצת שונה".
והתחלתם עם "חבית אבק שריפה", כמה מתאים.
"הוא מאוד ישיר ומתקשר עם התקופה, נראה לי שזה שיר טוב להיכרות ראשונית".
קראוס כאמור גם משתתפת במופעי המחווה להחלונות הגבוהים, "והמופע עדיין רץ, כבר שש שנים, וזאת חוויה מעצימה מכל כך הרבה בחינות. אין ספק שהחוויה הזאת השפיעה באופן ישיר על 'מאחורי הגב': התאהבתי בפורמט השלישייה, גם בהרמוניות הקוליות אבל גם ביצירה המשותפת ובעמידה יחד על הבמה, יש לזה כוח מיוחד".
ומה לדעתך שמוליק היה אומר על ההרכב החדש?
"לך תדע. השם שלו מלווה אותי תמיד".
