כשהנשיא טראמפ ביקר בישראל עם תום המלחמה ונאם במליאת הכנסת, ישבה לה גלית מירן על הספה בביתה שבתל-אביב, והחיוך שלה היה יותר רחב מהמיסיסיפי. מי שמספר חודשים קודם לכן התמנתה לתפקיד מנכ"לית לשכת המסחר ישראל-אמריקה הבינה מיד את הטיימינג המושלם של כניסתה לתפקיד.
"גיל, בעלי, ראה את החיוך הגדול שלי, שם לב איך שאני קופצת מהספה מול כל משפט של טראמפ לגבי החזון שלו עבור האזור, ואמר לי: 'אני יודע בדיוק מה את חושבת', ובאמת המומנטום הזה עבורי הוא אדיר. לא יכולתי לקוות לתזמון מקצועי טוב יותר", היא מחייכת.
3 צפייה בגלריה
גלית מירן. "לא היו לי הנחות, עברתי שישה ראיונות עד שהתקבלתי לתפקיד" | צילום: אביגיל עוזי
(אביגיל עוזי)
שבועיים אחרי, תחת המטרייה הצבעונית של הפסקת האש, הרחבת הסכמי אברהם והפנטזיות העסקיות על מזרח תיכון חדש שפיזר האיש הכתום החזק בעולם, מירן כבר ישבה בשולחנות עגולים בבית הלבן ושמעה מראשי הממשל, בהם נציגים ממחלקת המדינה וממשרד המסחר האמריקאי, את התוכניות המפליגות והאופטימיות שלהם לגבי שיתופי הפעולה הכלכליים המתוכננים בין המדינות.
עכשיו, לראשונה מאז כניסתה לתפקיד ביולי האחרון, היא מספרת על היחסים שנרקמים בעת הזו עם חברות ענק בחסות הממשל האמריקאי, ומתנסחת באופטימיות רבה לגבי הפוטנציאל העסקי והכלכלי שמנשב אלינו מכיוון הדוד טראמפ.
"הביקור בבית הלבן של נציגי לשכת המסחר ישראל-אמריקה התאפיין בכל כך הרבה אופטימיות ורצון להזיז עניינים, לעבוד ביחד ולעזור לישראל לחזור להיות שחקנית מרכזית בשולחן העסקים. ישבתי בשולחנות עגולים בבית הלבן עם חברות אמריקאיות מובילות שרוצות לבוא לעשות עסקים בישראל, ופשוט עמדו בתור. רצו לשמוע האם העולם העסקי הישראלי מוכן לזוז קדימה אחרי שנגמרה המלחמה, בדקו כמה מהר אנחנו מוכנים לחזור לעסקים, שאלו לגבי עסקים עם מדינות שיצטרפו להסכמי אברהם".
ומה השבת?
"שאנחנו כלשכת המסחר נסייע לכל החברות משני הצדדים שירצו לעשות עסקים ביחד. יש באמריקה צמא עסקי אדיר לעבודה עם חברות ישראליות. אומרים לי במיאמי, בוושינגטון, 'רק תביאי שיתופי פעולה ואנחנו שמים כסף'. ידוע שישראל נתפסת בעולם כמדינה בעלת פוטנציאל עצום ויכולות אדירות של חדשנות ויזמות בתחומי הרפואה, הטכנולוגיה, ההייטק, הדיפנס-טק, החקלאות, האנרגיה והתשתיות. השילוב עם סיום המלחמה, חזון הנשיא והסכמי אברהם רק מעצימים את הרגע, וזה בוסטר אדיר לכלכלה המקומית".
3 צפייה בגלריה
טראמפ בביקורו בישראל. "בסופו של דבר הוא איש עסקים" | צילום: Chip Somodevilla/ גטי אימג'ז
רגע, רגע, מישהו עידכן את ממדאני?
מירן מחייכת אבל שומרת על ממלכתיות: "המאקרו בארצות-הברית נקבע על ידי הממשל, ראי עניין המכסים שגם בו אנחנו מעורבים, ולכן אני אופטימית גם לגבי העסקים שימשיכו וייעשו בניו-יורק. כרגע אני לא שומעת מהגופים שחברים אצלנו בארגון שמשהו השתנה. כולם ממשיכים לעשות עסקים מצוינים בניו-יורק ועם העיר ניו-יורק, ומעבר לכך, בקהילה העסקית הרי מדברים במעשים ומדברים על ROI - Return on Investment, ולא עסוקים בהצהרות פוליטיות".
ובכל זאת, ממדאני נשמע מאוד נחוש ובשבוע שעבר כבר הודיע שניו-יורק לא עושה עסקים עם ישראל.
"אנחנו לא עוסקים בפוליטיקה, אלא בעסקים, כאשר נקודת המוצא שלנו היא ROI והמעשים שנעשים בפועל. כולנו יודעים ורואים שבסופו של דבר, העסקים הם שקובעים מדיניות", היא מתעקשת.
גם לגבי כל מה שאנחנו קוראים ושומעים על ענייני הפוליטיקה הפנימיים בארצות-הברית והשפעתם האפשרית על הקשרים עם ישראל, כמו למשל ההתנערות של מתמודדי הפריימריז הצעירים הפרוגרסיביים מתמיכתה של איפא"ק, משיבה מירן: "מדובר כאן בענייני פוליטיקה פנימית בארה"ב, ואני מזכירה שוב שאנחנו עוסקים ועושים עסקים, ולא פוליטיקה".
אבל זה בהחלט משהו שאתם עוקבים אחריו.
"עוקבים אחר ההתפתחויות בוודאי, אבל אין בינן לבין תחומי העיסוק שלנו דבר. מדיניות המאקרו של ארה"ב נקבעת בוושינגטון ולא על ידי השלטון המקומי", היא מכוונת פרוז'קטור אל עבר אחורי הקלעים של יחסי הכוחות שבין ממדאני-טראמפ וקובעת: "הקשרים העסקיים שלנו בניו-יורק הם יציבים וכמובן שמדיניות של חרמות על ישראל לא תעבוד ולא תעבור".
כלומר?
"אנחנו נפעל במהירות, יחד עם שותפינו, כדי למנוע התפתחויות מסוג זה", מודיעה מירן בנחישות אסופה היטב.
שיתופי פעולה כלכליים
לשכת המסחר ישראל-אמריקה (AmCham Israel) היא הארגון המוביל לקידום היחסים הכלכליים והאסטרטגיים שבין ישראל לארצות-הברית. בלשכה מאוגדות מעל 150 מהחברות הבולטות בישראל, כולל תאגידים אמריקאיים רב-לאומיים שבהם Microsoft, Google, Amazon, Citibank, Chevron ו-Deloitte, לצד חברות ישראליות מובילות כמו טבע, אמדוקס, שטראוס, סטארטאפים, בתי חולים מרכזיים, מוסדות אקדמיים ומרכזי חדשנות.
"אנחנו הפלטפורמה היחידה שחוצה מגזרים ומחברת בין המגזר הפרטי הישראלי לבין מקביליו האמריקאיים, במטרה לקדם דיאלוג עסקי ושיתופי פעולה כלכליים. אנחנו לא עורכים מיזוגים ועסקאות, אלא מקיימים קשר הדוק עם השגרירות האמריקאית והנספחים הכלכליים והמסחריים האמריקאים בישראל, כדי לקדם בארצות-הברית כמה שיותר חברות ישראליות. בנוסף, אנחנו מחוברים לגורמי ממשל שונים בארה"ב במטרה לסייע לחברות ישראליות בחדירה לשוק האמריקאי והסרת חסמים. אנחנו פתוחים לקבל אלינו כל חברה ישראלית שמעוניינת בקידום עסקיה בארצות-הברית", אומרת מירן, ומזכירה שגם הנשיא טראמפ הוא בסופו של דבר איש עסקים שההתנהלות המדינית שלו נובעת מפריזמה עסקית, במטרה להניע את הכלכלה בעולם.
במה מתבטאת העזרה שהאמריקאים מגישים לחברות הישראליות?
"הם למשל דואגים למימון, עוזרים בהסרת חסמים בתחומי הרגולציה ונושאים בירוקרטיים ובהתנהלות מול רשויות המיסוי, הכל כדי שהעסק יעבוד כמה שיותר חלק".
מה צריך לדעת מי שרוצה לנצל כעת את המומנטום שאת מדברת עליו ולפרוץ לשוק האמריקאי?
"שזה תהליך. יש רגולציות. צריך לעשות הרבה מאוד נטוורקינג. אנחנו כבר עוזרים ללא מעט עסקים קטנים שעשו רילוקיישן מישראל לאמריקה במהלך המלחמה. יש לנו את הנטוורקינג המתאים לעזור מול משרדי ממשלה, מול שווקים, לפשט להם תהליכים ולהעניק אוזן קשבת כי אנחנו באים בפן העסקי הטהור, אין לנו אג'נדות ורצון לעשות לובי, המטרה היא להתיר סבכים רגולטוריים בדרך לשוק האמריקאי".
מדיניות המכסים
בבית הלבן נפגשה מירן גם עם הקולגות בלשכת המסחר האמריקאית, בהם הנציגים הבכירים ביותר שמטפלים גם בעניין המכסים. "שיתוף הפעולה היה חיובי ואקטיבי כדי להגיע לפתרונות והסדר נוכח מדיניות המכסים החדשה של הנשיא טראמפ, שמטילה מס של 15% על מוצרים המיוצרים בישראל", היא אומרת. "אנחנו פועלים ביחד עם משרד הכלכלה והתאחדות התעשיינים, מול משרדי הכלכלה והמסחר בארה"ב, וביחד עם לשכת המסחר בוושינגטון, כדי להשיג פתרון חיובי לסוגיה. האינטרס להפחתת המסים משותף כמובן גם לממשלת ישראל ואני מקווה שהפירות לכך יבשילו בהקדם ושנצליח להגיע להסכמה עם האמריקאים על גובה המכסים".
התרגשת להיות בבית הלבן?
"כן בהחלט התרגשתי, גם כי זה ביקור ראשון שלי. נפגשתי עם נציגים מהמועצה לביטחון לאומי, שאוהדים את ישראל ומאוד צמאים להקשיב לנו והופתעתי מהמהירות והקצב של המסרים האופטימיים שהופנו אלינו. פשוט אמרו לנו במפורש 'עברו עליכם שנתיים קשות, בואו נצא ביחד יד ביד. אנחנו נעשה הכל כדי לעזור לכלכלה הישראלית'. כולם רואים לנגד עיניהם את חזון המזרח התיכון של הנשיא ורוצים להתקדם".
ביטחון, בריאות ו-AI
בביקור הבכורה שלה בבית הלבן כמנכ"לית לשכת המסחר ישראל-אמריקה, סוכם שבתחילת 2026 ההבטחות והרצון הטוב יהפכו למעשים. ברבעון הראשון של השנה, כנראה לקראת פברואר, תצא לארצות-הברית משלחת כלכלית ישראלית, כדי לשבת עם נציגי הממשל האמריקאי בתחומי הכלכלה, המסחר והמסים במטרה להוריד חסמים ולהגביר השקעות בישראל וכניסה נוספת של עסקים ישראליים לארצות-הברית.
זה נשמע מבטיח. מה התחומים שמעניינים את האמריקאים?
"בשולחן עגול שבו השתתף גם השגריר, הבנו שהם הכי מתעניינים בפיתוחים ישראליים בתחומי הדיפנס-טק, AI ו-AI סקיוריטי, אנרגיה ותשתיות וכל נושא החדשנות בבריאות. ואם זה מה שמעניין 347 מיליון אמריקאים, אז אנחנו נעשה שיעורי בית עד פברואר, ונבדוק איך מציעים להם את ההצעות הטובות ביותר", היא אומרת.
אחד התחומים שמירן מדגישה הוא שיתוף הפעולה שהלשכה מובילה בתחומי הבריאות והחדשנות בבריאות, מה שמאפשר יצירת חיבורים חשובים מאוד גם להצלת חיים. כך למשל, כאשר בין חברות הלשכה נמנות ענקיות כמו מדטרוניק ובוסטון סיינטיפיק, לצד סטארטאפים צעירים ובתי חולים, וכאשר זה מגובה בתקצוב ייעודי שהועבר למשרד הבריאות האמריקאי לטובת שיתופי פעולה עם חברות ישראליות, עולה הסיכוי להציל חיים. התוכנית המשותפת פועלת כיום בשני תחומים מרכזיים: בריאות דיגיטלית ואונקולוגיה.
ואיך שת"פ כזה משפיע על בריאות הציבור בישראל?
"גורמים משני הצדדים פיתחו מתודולוגיה להיוועצויות רב-תחומיות (Tumor Board) במטרה לשפר את בחירת הטיפול, איכות החיים וסיכויי ההישרדות של המטופלים. גובשו המלצות לצמצום פערים בין המרכז לפריפריה, עידוד היוועצויות רב-תחומיות, מדדי איכות ורצף טיפולי בקהילה. ההמלצות הוגשו למנכ"ל משרד הבריאות ולראש חטיבת הרפואה, בתקווה שייושמו לטובת ציבור המטופלים בישראל", אומרת מירן ומציינת גם את שיתוף הפעולה בתחום הבריאות הדיגיטלית, שבמסגרתו הוקמה בשנת 2018 חברת Ultrasight המשותפת למכון ויצמן ולאוניברסיטת NYU. החברה פיתחה מערכת מבוססת בינה מלאכותית שמאפשרת לבצע אולטרה-סאונד לאבחון מוקדם של מחלות לב, גם על ידי מי שאינו טכנאי.
מהתרשמותך אחרי הביקור, להייטק הישראלי יש עדיין כוכב מעל הראש באמריקה?
"בהחלט, והנה עסקת המיליארדים של וויז עם גוגל, העניין העצום בפיתוחי הדיפנס-טק והתעשיות הביטחוניות שהיו בשנתיים הללו הם הצגת תכלית הלכה למעשה, בעולם מסתכלים על זה טוב-טוב והביקושים בהתאם. אנחנו כאן כדי לעזור למנף אותם".
התמיכה מהבית
מירן, בת 52, היא אמא לארבעה בגילי 13 עד 24, נשואה "באושר רב והמון שנים", היא מדגישה, לגיל, טייס באל-על, והמשפחה מתגוררת בתל-אביב. 14 שנים עבדה בחברת טבע, בהנהלת התפעול הגלובלית של ענקית התרופות, כולל כמובן בשנות הקורונה המאתגרות.
כשאני שואלת אם תכלס, היא הגיעה לכיסא מנכ"לית לשכת המסחר כדי לנוח מהעבודה הקשה מאוד בטבע, היא מחייכת ואומרת שהיא באה לעבוד, אבל מודה שהתפקיד הגיע בדיוק בזמן האישי שבו נזקקה לשינוי.
מה הבאת איתך ללשכת המסחר ישראל-אמריקה מהתפקיד הבכיר מאוד שמילאת בענקית התרופות הגלובלית טבע?
"בטבע למדתי כל כך הרבה דברים, ובעיקר עבודה בעולם גלובלי. אחרי 14 שנים בטבע, אני יודעת לעבוד בכל מדינה בעולם ומבינה לעומק את ההבדלים בהתנהלות ובעסקים בכל מדינה. אין דין אירופה, המזרח וארצות-הברית כדין ישראל. יש לי הרבה קילומטראז' בעבודה תחת לחץ תמידי, בעיקר כי למדתי שתמיד צריך פלאן בי. אנשים אומרים נגיע לגשר נעבור אותו, אני לא כזו. אני מגיעה מוכנה לסיטואציה ולא מוכנה להיות מופתעת וזה משהו שהוא חשוב בתחום כמו תחום התרופות, ובתחומים נוספים".
את מתגעגעת לעבודה בלחץ יומיומי תמידי כפי שאת מתארת?
היא חושבת שבריר שנייה ומכריזה: "לא. אני באתי מאוד מוכנה לתפקיד הזה, רציתי את השינוי וגם רציתי להיות מנכ"לית ומובילה. טבע היה פרק נהדר בחיי, סיימתי אותו בצורה טובה ועברתי לפרק הבא".
וגם הדרך לתפקיד הייתה פרקטית, לאחר שהייתה דירקטורית בלשכת המסחר מטעם טבע. כשפורסמה המשרה לתפקיד מנכ"ל הלשכה, זה התחבר לשינוי שרצתה לעשות כשמלאו לה 50. "לקראת גיל 50 בער בי לעשות שינוי. החלטתי לבדוק תחומים שונים וקיבלתי הצעות מהרבה חברות עסקיות שאם הייתי עוברת אליהן היה לכך יתרון כלכלי, אבל בשלב זה של חיי רציתי לעשות תפקיד למען המדינה, משהו שיתרום לחברה".
יש בה, במירן, שילוב של ריחוק מבוקר ביחד עם אמת פנימית עמוקה מאוד, ולכן המילים שלה נשמעות משכנעות, גם כשהיא מדגישה: "שלא יחשבו שבגלל תפקיד הדירקטורית היו לי הנחות, עשיתי ככל האדם את כל תהליך המיון ועברתי שישה ראיונות, עד שהתקבלתי".
ומה אמרו בבית ובמשפחה על השינוי?
"לאורך כל השנים יש לי תמיכה בבית רק לרוץ קדימה. גם גיל בעלי וגם הילדים כל הזמן אומרים, 'תרוצי קדימה, הסירי דאגה מליבך, תהיי כל מה שאת רוצה להיות, זה בסדר גמור, אנחנו נסתדר'. הבית והילדים ובן הזוג שלי תיפקדו מצוין וזה המסר שאני מעבירה הלאה, לדור הבא. ואני גם יודעת שהוא נקלט, כי למשל הבת שלי ירדן שמגיל צעיר חולמת להיות טייסת, נמצאת עכשיו במבדקים ומקבלת בבית את כל הגיבוי, ובכלל, כשמזמינים הורים לכיתה לספר על העבודה שלהם, הילדים שלי אומרים שהם מביאים את אמא, לא את אבא".
נו, והנה השאלה המעצבנת על היותך האישה היחידה בחדר.
"ב-2025 המצב הזה משתפר, אבל עדיין אין מספיק נשים מנכ"ליות ואין מספיק נשים בדירקטוריונים וזה בגלל שלושה נושאים מרכזיים: נשים לא יגישו מועמדות לתפקיד אלא אם הן עונות על כל הקריטריונים, גבר לעומת זאת יגיש. אנחנו לא מנצלות היטב את הנטוורק הנשי הנהדר שיש לנו, ולא דורשות תמיכה מהבית", היא אומרת ופונה גם למנהלי החברות בדרישה לגייס יותר נשים לתפקידים בכירים.
אנחנו גם מוותרות לעצמנו ולא מוכנות לשלם מחירים אישיים לטובת הקריירה.
"בואי, אנחנו מדברות על נסיעת עבודה ולא על רילוקיישן. העולם הוא גלובלי וזה די ברור שאם את עובדת בחברה גדולה וגלובלית, זה כולל נסיעות וזה בסדר גמור. לנשים אני אומרת: אל תוותרו לעצמכן. קומו. סעו. וזה גם מה שהילדים יראו, כי חינוך מתחיל בבית, ובטח חינוך לשוויון".
