נציגיו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, השליח המיוחד סטיב וויטקוף וחתנו של הנשיא ג'ארד קושנר, נפגשו אמש בקרמלין עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, למו"מ על תוכניתו של טראמפ לסיום המלחמה באוקראינה. השיחות בין פוטין לשליחיו של טראמפ נתפסות כשלב קריטי במאמצים הקדחתניים שמוביל כעת טראמפ לסיום המלחמה שמשתוללת במזרח אירופה כבר כמעט ארבע שנים, והן ייערכו אחרי שבתחילת השבוע נועדו וויטקוף וקושנר גם עם נציגי קייב בפלורידה.
טראמפ הציב מאז חזרתו לבית הלבן בתחילת השנה את סיום המלחמה באוקראינה כיעד מרכזי, אבל שורה של יוזמות ומהלכים שקידם העלו חרס, והוא הביע תסכול על כך ואמר אמש: "המלחמה באוקראינה היא בלגן מוחלט וזה לא קל לפתור אותה".
2 צפייה בגלריה
ימין במרכז: ולדימיר פוטין, משמאל במרכז: ג'ארד קושנר וסטיב וויטקוף | צילום: KRISTINA KORMILITSYNA, AFP
(AFP)
המאמץ המחודש החל על רקע העידוד ששאב הנשיא מהצלחתו בסיום המלחמה בעזה בחודש אוקטובר: כמו לפני ההסכם בין ישראל לחמאס, עם תוכנית בת 20 נקודות שגיבשו שליחי טראמפ – גם במקרה הזה וויטקוף וקושנר – השניים גיבשו תוכנית בת 28 נקודות לסיום המלחמה באוקראינה.
הפסגה בקרמלין מעוררת חשש בקייב ובבריסל שהרוסים ינצלו את המפגש כדי לשכנע את טראמפ ואנשיו להעביר מחדש את עיקר הלחץ על קייב, כדי שזו תתפשר ותאלץ לקבל ויתורים כואבים במסגרת הסדר עתידי.
במקביל, שנתיים לאחר שישראל חתמה על חוזה הנשק הגדול ביותר בתולדותיה, סך של 3.5 מיליארד אירו, הגיעה השבוע משלחת ישראלית מיוחדת כדי למסור את החלק המבצעי הראשון של מערכת חץ 3 להתרעה והגנה מפני טילים בליסטיים לכוחות הבטחון הגרמניים. מערכת החץ תתפרס היום ותהפוך למבצעית.
המערכת תוצב בבסיס האווירי הולצדורף, כארבעים קילומטר דרומית לבירה ברלין, אשר עומד להפוך לבסיס הגדול ביותר של הצבא הגרמני במזרח, ותהווה קו ראשון לאיום האווירי מצד רוסיה. כלל המערכת אשר נמכרה לגרמניה אמורה להיות פעילה ב-2030. בכך הופכת גרמניה למדינה הראשונה שקונה ומפעילה את המערכת הזו מחוץ לישראל.
מדובר לא רק במסירה משמעותית מבחינת המודעות לפיה ישראל מספקת לגרמניה נשק כדי להגן על המדינה ואזרחיה, אלא גם מבחינה פסיכולוגית: בשנה האחרונה התגלו בעיות ביחסים בין שתי המדינות על רקע המלחמה בעזה, וגרמניה אף הטילה אמברגו נשק רך על ישראל.
גם כעת, מחו גורמים רבים על העסקה, אבל לדברי איש צבא גרמני "המלחמה של ישראל בשנתיים האחרונות, הסיכונים שמולם עמדה ממספר יעדים, וההצלחה יוצאת הדופן של המערכות האוויריות שלה, הבהירו לגרמניה שהיא חייבת להציב את המערכות הללו בשטחה, בעיקר מול האגרסיביות הרוסית. זהו מהלך שמציב את גרמניה במקום אחר מבחינה בטחונית".
ההצטיידות במערכת החץ מהווה חלק אינטגרלי ממירוץ החימוש של גרמניה מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022. מוקדם יותר השנה, שינו המחוקקים בגרמניה את החוקה ואפשרו למדינה להיכנס לחוב גדול יותר מאשר התירה החוקה עד אז, וזאת בעיקר כדי שגרמניה תוכל לבנות את צבאה ואת יכולות ההגנה שלה.
