ימים גורליים לעתיד משק האנרגיה הישראלי: היום תתכנס הממשלה לדון בחוק ההסדרים ובתקציב המדינה לשנת 2026, שבו כלול גם סעיף של משרד האוצר שמבקש להגביל את יצוא הגז מישראל. במקביל, שר האנרגיה אלי כהן צפוי להודיע בכל רגע על אישור עסקת הענק בסך 35 מיליארד דולר לייצוא גז מישראל למצרים. ובתוך כך, ועדת דיין עתידה לפרסם את מסקנותיה בנוגע לכמות הגז המומלצת לישראל לייצוא אל מול הכמות לשמירה לשימוש מקומי. הסוגייה הזו בעלת משמעות אדירה לכלכלת ישראל, ולא רק בגלל סכומי העתק שמגלגל שוק הגז: מול ההזדמנויות המדיניות והביטחונית, החשש הוא שישראל תאשר יצוא רחב של גז שיפגע בעתיד בביטחון האנרגטי של המדינה, ויוביל לעלייה במחירי החשמל, שכ-70% ממנו מיוצר כיום מגז טבעי.
בשנים הקרובות החשמל בישראל צפוי להיות תלוי יותר ויותר בגז טבעי, מה שמציב את הממשלה בפני דילמה רצינית שתובא אל שולחן הדיונים: האם לשמור למדינה את הגז שברשותה המיוצר בעיקר במאגרים תמר ולווייתן — או לייצר הזדמנויות כלכליות, מדיניות וביטחוניות מול השכנות הערביות שתלויות בגז הישראלי כמו מצרים, ירדן ואולי בעתיד מדינות נוספות. היצוא לירדן ומצרים אמנם חשוב בהיבטים גיאו-פוליטיים, ומייצר הכנסות גבוהות יחסית למדינה, אבל כל חלקיק גז שמיוצא, לא יוכל לשמש את המשק המקומי בעתיד כדי להביא למחירי חשמל נמוכים. כדי לאזן בין האינטרסים הללו נקבע כי פעם בחמש שנים תתכנס ועדה בין-משרדית שתקבע את המדיניות לשנים הבאות. כעת, ממתינים בממשלה ובחברות האנרגיה למסקנות הוועדה הנוכחית, שבראשה עומד מנכ"ל משרד האנרגיה יוסי דיין.
הוועדה פירסמה בתחילת השנה טיוטת מסקנות, שהיו מאוד שנויות במחלוקת גם בתוך הממשלה. כך, בצעד חריג, אגף התקציבים באוצר והמשרד להגנת הסביבה, שהיו חברים שניהם בוועדה, פירסמו באופן פומבי תגובה לוועדה שכללה מסקנות חלופיות, הקוראות להגדיל את היקף הגז הטבעי שיישמר עבור המשק המקומי, להפעיל מנגנונים שיגבירו את התחרות בין יצרני הגז השונים, ולהגביר מנגנוני שקיפות על היתרי יצוא הגז. מאז, הוועדה ערכה סבב שבו היא שמעה את תגובות הציבור ובעלי עניין במדיניות, והתכנסה שנית על מנת לדון במסקנות, אך טרם קיבלה החלטות סופיות.
לחצים מארה"ב
אחרי לחצים עצומים מצד הממשל האמריקאי — שר האנרגיה אלי כהן צפוי כל יום להכריז על אישור עסקת יצוא ענקית ממאגר לווייתן למצרים המוערכת בשווי של 35 מיליארד דולר עד שנת 2040. הלחצים האמריקאים נובעים משתי סיבות עיקריות: הרצון לחזק את היציבות במזרח התיכון ואת היחסים בין ישראל ומצרים, והאינטרסים הכלכליים של תאגיד שברון, שמתפעל את המאגרים תמר ולוויתן ומחזיק במניות שלהם. פרטי העסקה התפרסמו כבר באוגוסט אך מאז אנשי המשרד והשר כהן בחנו מחדש את כמויות הגז שיאושרו, כדי לנסות למנוע התייקרות אפשרית במחירי החשמל לצרכן הישראלי. כהן רוצה להיות זה שיביא את הבשורה המדינית הגדולה ליחסי ישראל ומצרים.
חשיבות כלכלית
לינור דויטש, מנכ"לית "לובי 99", הלובי הציבורי, אומרת כי "יש חשיבות כלכלית וגיאופוליטית ליצוא גז, אבל השאלה היא כמה. מאגרי הגז שהתגלו בישראל, ובעיקר לווייתן ותמר, יספיקו כדי לענות על הביקוש בישראל בין 15 ל-25 שנים. טובי הגיאולוגים, ובראשם יוסי לנגוצקי, אבי תגליות הגז, טוענים בתוקף שאין יותר גז בישראל שניתן למצוא, בטח לא בכמויות משמעותיות".
לדבריה, "כשייגמר הגז נצטרך לייבא ואז המחירים יעלו משמעותית. היצואניות הגדולות ביותר באזור הן קטאר, איראן ורוסיה. ומה עם מדינות אחרות – תחשבו שבמצב מלחמה כמו שהייתה בשנתיים האחרונות, הן יכולות לבחור לא למכור לנו גז, ומה נעשה אז? נצטרך לשלם כל מחיר שידרשו מאיתנו. מחיר הטעות של לייצא יותר מדי פשוט גבוה מדי ומסכן את הביטחון האנרגטי של כולנו״.
תעריף מוסכם
ההערכה היא שהשר כהן יודיע על אישור העסקה עם מצרים רגע לפני הדיונים על חוק ההסדרים וההצבעה על מה שהוא יכלול. לפי הערכות בשוק כהן עשוי להציג הסכם שבו בתמורה לאישור הייצוא — מתחייבים בעלי המאגרים למכור גז לחברת החשמל בתעריף נמוך ומוסכם מראש כדי למנוע התייקרות בחשבונות החשמל.
לפי הצעת האוצר, יוגבל יצוא הגז הטבעי, במטרה להשאיר יותר גז למשק המקומי, להגביר את התחרות ולהפחית את התלות ביצוא. ההצעה כוללת הגבלת יצוא יומית (השארת 15% מהביקוש המקומי באדמה), חיוב כל החברות השותפות במאגרים, בכל מאגר מספר שותפות רב, למכור את חלקן היחסי בגז שמופק בנפרד (גם כדי להגביר תחרות), והגבלת יצוא במקרה של עליית מחירי הגז בשוק המקומי. אולם, מדובר בהצעה, שעלולה להשפיע על הכנסות המדינה דרך קרן העושר המשמינה כל שנה ממסי הגז במאות מיליוני דולרים, ושמעוררת התנגדות מצד חברות האנרגיה – ועדיין לא ידוע אם הממשלה תתמוך בה.
הצעת האוצר עלולה להשפיע ישירות על הכנסות המדינה דרך קרן העושר שמשמינה כל שנה ממסי הגז במאות מיליוני דולרים, ומעוררת התנגדות מצד חברות האנרגיה
