בימים כתיקונם, הצעת החוק להגבלת משך הטיפול של המשטרה והפרקליטות בתיקים פליליים הייתה הופכת לאחת הראויות בכנסת. קָצָה נפשו של הציבור מהימשכות החקירות עד בוש ומהזמן הארוך שחולף עד להגשת כתבי אישום או להודעה על גניזת התיקים. אזרחים, גם אם חטאו ופשעו, אינם זקוקים לעונש עוד לפני שהועמדו לדין ולאחר מכן. חיים של משפחות נהרסים, אנשים לוקים במחלות קשות עקב המתח וההמתנה, נהרסים כלכלית מהתשלומים הכבדים לעורכי הדין, שלא לדבר על פגיעה אנושה בפרנסתם ובסיכוי להתקדם תעסוקתית.
ההזנחה הקשה של משרדי המשפטים וביטחון הפנים בהסדרת הבעיה נבעה מזלזול ותחושת כוח של רשויות האכיפה. עוד בימי כהונתם של דניאל פרידמן כשר המשפטים ועוזי לנדאו כשר לביטחון פנים, באמצע העשור הראשון של המאה, הם יזמו תחימה בזמן של מועדי ההכרעה וסיום הטיפול בתיקים. אך הם ושכמותם נבלמו תמיד בזעקות שבר של הפרקליטות והמשטרה על "התערבות בחקירות".
התוצאה: הצעת חוק כה ראויה, שהייתה יכולה מזמן להיות מוסדרת בנהלים או בחקיקה, מתקדמת כעת במרץ. אך הסיבה לקידומה, לצד הרעיון הצודק, היא למרבית הצער הסנטימנט הקשה של חוגים מרכזיים בכנסת נגד שלטון החוק, הרוב הכמעט אוטומטי שיש להם, השחיקה הקשה במעמדם של שומרי הסף וכמובן – נחישותו המפורסמת של יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן.
1 צפייה בגלריה
ח"כ רוטמן והשרים לשעבר פרידמן )מימין( ולנדאו. נבלמו בזעקות שבר על "התערבות בחקירות"
(צילומים: אלכס קולומויסקי, טל שחר, עמית שאבי)
*
שלא בטובתה, מתויגת היום היוזמה כחלק מהמהפכה המשפטית. בחסות הדהירה לעבר בחירות מקודמות בוועדה שלוש הצעות ליבה לשינוי המערכת המשפטית: פיצול מוסד היועץ המשפטי לממשלה; הפרדת המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) מהפרקליטות והפיכתה לגוף בעל זיקה פוליטית; החוק להעמדה לדין של הנוח'בות, שיכלול עונש מוות וישנה את סדרי משפט ודיני ראיות. ולצידן – הצעת החוק לקביעת מועדי סיום חקירות והגשת כתבי אישום.
בשבוע שעבר, לאחר דיונים רבים, רוטמן הכריע. הוא מציע שתיק חקירה פלילי ייסגר בחלוף שנתיים מיום פתיחת חקירתו באזהרה של החשוד תחת העילה של "בחלוף הזמן", אלא אם קיימות נסיבות חריגות. "כמו שלא קיים מעצר בלתי מוגבל, כך גם סטטוס של חשוד חייב להיות קצוב בזמן", מסביר רוטמן. "חקירה יכולה להימשך גם 30 שנה, אבל לא ייתכן שאדם יישא על גבו טייטל של חשוד במשך שנים בלי החלטה. אם יש ראיות – יש להעמיד לדין; אם אין – צריך לסגור את התיק".
על פי הנוסח החדש של היו"ר רוטמן, את התקופה של השנתיים אפשר יהיה להאריך באישור של היועץ המשפטי לממשלה לחצי שנה נוספת, אבל – וזה החידוש – הדבר ייעשה באישור בית המשפט, כמו בדיני מעצרים. שופטי השלום או המחוזי יצטרכו להתרשם שקיים אינטרס ציבורי בהמשך פעולות החקירה או ההעמדה לדין.
נוסח הצעת החוק כולל גם רשימת של פרקי זמן שלא ייכללו במניין השנתיים: מניעה רפואית, שהות בחו"ל, חסינות, עזרה משפטית בין-לאומית, שימוע, ניהול הליכים לטובת הסדר כופר או סגירת תיק בהסדר מותנה. כמו כן מוצע כי פתיחה מחדש של תיק שנסגר, תתאפשר רק במקרה של ראיות חדשות משמעותיות.
בדרגים המקצועיים במשרד המשפטים ובמשרד לביטחון לאומי ביטחון הפנים לא מרוצים. גורמים משפטיים שהדפו במהלך השנים את היוזמות האלה מודים: "אם יש נושא המוצדק לעריכת רפורמה למען הציבור – זהו הנושא של קיצור הליכים משפטיים. יש על כך קונצנזוס. אבל לא כך עורכים שינויים מהותיים. להבדיל משרי ביטחון הפנים, שרי המשפטים לא דאגו בשנים האחרונות להוסיף תקני פרקליטים שיסייעו להתגבר על עומס התיקים. לא ניתן להגיע לתוצאות מהירות ב'מגה תיקים' כמו בעבירות רצח או תיקים כלכליים. הצבת תקרה של שנתיים תוביל בהכרח לשחרור סיטוני של עבריינים כבדים ולווייתני פשע שיודעים לנצל את חוקי המערכת לטובתם. במקביל, הפגיעה בקורבנות עבירה תרקיע לשמיים". לדבריהם, הנושא דורש עבודת מטה יסודית וצריך להית מוסדר בחקיקה ממשלתית ולא פרטית.
לדעת אותם גורמים, התחלופה התכופה של שרי משפטים גרמה לכך שלא גובשה תוכנית של ממש להתגברות על העומס. "ההצעה של רוטמן אינה ריאלית במערכת כה מיובשת. שרי המשפטים בשנים האחרונות היו צריכים ליזום רפורמה אסטרטגית לקיצור ההליכים שתכלול גם את בתי המשפט ואת לשכת עורכי הדין".
*
בדיון שהתקיים לאחרונה בוועדת החוקה הביעה עו"ד עדי שגב מפרקליטות המדינה הסתייגות מהנוסח המוצע. "כאשר מסתכלים על הזמן הכולל שנדרש לחקירה ולהעמדה לדין, שנתיים אינן פרק זמן ריאלי עבור חקירות מורכבות", אמרה. "התיק מגיע אלינו, אנחנו לומדים אותו, ובמקרים רבים נדרשות השלמות חקירה שאינן בידיים שלנו. יש תיקים שבהם נדרשות תעודות חיסיון, חוות דעת או פעולות מורכבות שגוזלות זמן רב. ההצעה מעניקה משקל כמעט מוחלט לזכויות החשוד, אך אינה מותירה די מקום לאינטרס הציבורי ולנפגעי העבירה. גם היום, לפי הנהלים, יש לנו 18 חודשים להגיש כתב אישום. קיצור פרקי הזמן ידרוש גם תוספת משאבים משמעותית כדי לעמוד ביעדים".
רוטמן השיב: "כשאתם מגיעים למועד שייקבע בו, העט יפול. אם יש קושי בגביית עדות, תבקשו מבית המשפט הארכה. אם תפעלו עם שעון גדול מעל הראש, החקירה תהיה יעילה". הוא הזכיר את ח"כ לשעבר אביר קארה ש"נחקר באותו יום, מצלמות הכנסת צילמו, וזה ישב אצלכם שנתיים עד שהחלטתם שלא להעמיד לדין. הוא ישב שנתיים עם טייטל חשוד, בלי שהתווסף מידע חדש, שנדרשו השלמות חקירה או שניתנה ארכה". לדבריו, ההחלטה על גניזת תיק אמורה לקחת שלושה-ארבעה חודשים, אך בפועל, "בכ-2,000 תיקים שהוחלט לגנוז הגיעה הבשורה המשמחת לאחר שנה או יותר".
סנ"צ דנה צ'רנובלסקי מהייעוץ המשפטי למשטרה הגיבה: "היו"ר רוטמן יוצא מנקודת הנחה שמדובר בעיקר בחפים מפשע. זה לא משקף את התמונה המלאה. קביעת סד זמנים קשיח ונוקשה מדרבנת את החשוד לסרבל ולסכל תהליכים כדי להאריך את החקירה. האינטרס הציבורי במיצוי הדין, חקר האמת והאינטרס של נפגעי עבירה מאותגרים כאן. זה הופך למרוץ בין החשוד לרשויות האכיפה, וחקר האמת לא אמור להפוך למשחק כזה. ההסדר יוביל למצב שבו למרות רמת ראיות חזקה, תיקים ייסגרו כי החקירה לא מוצתה. לא בגלל שמישהו נהנה למשוך תיקים, אלא כי חקירה היא דבר מורכב".
