לא יודעת כמה אנשים שמפרשנים את בחירתו של רומן גופמן לראש המוסד באמת מכירים או יודעים עליו מספיק, כדי להגיד שהבחירה לא ראויה. אבל מה שאפשר להגיד בוודאות הוא, שדי מוזר שאחרי שנה מוצלחת של המוסד, ובמצב שרחוק מלהיות משברי בארגון, כפי שהיה כששרון הביא את מאיר דגן, החליט נתניהו לא לבחור את המועמדים שהציג ראש המוסד היוצא, דדי ברנע, אלא להביא מועמד משלו. עוד אחד שעבר ראיון אישי אצל שרה, וככל הנראה אמר שם את כל הדברים הנכונים, וזה כדי להיבחר כמזכיר צבאי.
האם עבר גם עכשיו, כמועמד לראש מוסד, ראיון נוסף ונאלץ להצהיר נאמנות למשפחה? אל חשש. את זה עוד נדע.
יכול להיות שהמינוי יתגלה כמינוי טוב. היו דברים מעולם. מה שלא טוב הוא המסר לאנשי המוסד, שהם יכולים להצטיין, להצליח, להיות הכי טובים שיש. אבל בשביל להגיע לפסגה, כמו שהגיעו שלושת המינויים האחרונים – אתם צריכים להיות קרובים למשפחה. וכמובן – להביע לה נאמנות.
וזה נורא. כי יש הרבה אנשים טובים ומתאימים שנשארים במערכת כדי להגיע לפסגה למרות הקשיים האישיים והמשפחתיים. והשיקול צריך להיות מי הכי טוב, ולא הכי מקורב או נאמן.
כך או כך, מינוי ראש המוסד החדש, בשבוע שבו דנים בחנינת נתניהו ובבליץ לחוק ההשתמטות, נחשב לפחות בעיניי כספין על ספין על ספין. מי היה מאמין בתחילת השבוע שחנינת נתניהו תהפוך להיסטוריה, תתחלף בהצבעה על חוק הגיוס, וכבר למחרת אנחנו נדון בכובד ראש בהחלפת ראש המוסד, במזכירו הצבאי של ראש הממשלה. מין סחרור של ספינים שרק נתניהו מסוגל לחולל.
ורק משפט אחד לראש המוסד הנכנס: אתה אולי מועמד נפלא, אבל בשים לב למי שמינה אותך, אתה מתחיל עם סימן שאלה גדול מעל ראשך. למרבה הצער, תצטרך להתאמץ מאוד לשכנע אותנו שלמרות הנאמנות האישית אתה גם ראש מוסד טוב.
רק כמה ימים קודם משך נתניהו את הסרטון הערוך שבו פנה אל הציבור בעניין חוק הגיוס. האם יכול להיות שנתניהו נרתע מכך שבנט ולפיד הודיעו על כוונתם לנאום אחריו? האם ייתכן שמי שרואה עצמו מר תקשורת חושש שדבריו משכנעים פחות מדבריהם של בנט ולפיד, ולכן עדיף לו לדחות אותם עד אחרי שישמע את דבריהם?
נדמה לי שחוסר הביטחון שלו לא קשור להופעתו, אלא יותר לתוכן דבריו. כשמישהו צריך לדבר על דברים שהוא בעצמו לא סגור עליהם, קל לו מאוד לוותר. לדבר על חוק ההשתמטות, היה ועדיין נקודת החולשה שלו. הוא יודע מה חושבים על כך רבים מהציבור, בהם גם אנשי מפלגתו. עוד ועוד חברי ליכוד מביעים את התנגדותם לחוק הנקרא חוק ביסמוט, שהוא בעצם חוק דרעי-ביבי, וטוענים שיתנגדו לו. אבל הוא עצמו, אחיו של יוני נתניהו ז"ל, לוחם בסיירת מטכ"ל, שכל חייו מחזיק מעצמו מר ביטחון, יודע בדיוק מה המשמעות של חוק השתמטות בימים של מלחמה. מי יודע, אולי בתוך תוכו נותר בו איזה קול דק של היגיון, של מה אסור ומה מותר, שלפני שהקול הזה יוצא לאוויר העולם הוא נשמע אחרת מכפי שהוא נשמע אחרי שהוא פוגש את הצעקות של בני המשפחה. נתניהו לא היה רוצה בשום תרחיש להיות זה שיירשם בהיסטוריה כמי שהעביר חוק השתמטות. הוא לא היה רוצה להגיע ככה לבחירות, עם החוק הזה רשום על שמו, והוא לא היה רוצה שהחוק הזה ייקרא לעד "חוק נתניהו".
ראש הממשלה מצוי בין הפטיש לסדן. הוא חייב להוכיח דמי רצינות לחרדים כדי לקנות זמן לממשלה. מצד שני, הוא הכי לא רוצה להיראות מול המצלמה כמי שתומך בחוק הזה. ולכן, כל מה ששמענו עד עכשיו בעניין החוק היה רק בתדרוכים.
יש מי שסבורים שכל עניין החנינה שצץ השבוע הוא ספין למה שהולך לבוא: הבליץ על חוק ההתגייסות. נתניהו יודע שבקשת החנינה, או יותר הדרישה לפתור אותו מהמשפט בלי שהוא ישלם שום מחיר, היא הזויה. תסמכו עליו שכל האלטרנטיבות כבר דוסקסו ונדונו. מה שמעניין את נתניהו עכשיו זה להעביר את חוק ההשתמטות, להחזיר את השרים החרדים לממשלה ולהמשיך הלאה לעבר הקדנציה הבאה. וכדי להסיט את תשומת הלב מהחוק שמצליח יותר מכל דבר אחר לאחד בין ימין ושמאל, הוא זרק את בקשת החנינה לזירה, כפי שזורקים חתיכה בשר נוטפת דם לתוך קבוצה של חיות מורעבות.
סילמן פיטדודל
על פי העיתונאי ברק רביד, הוא באמת מפציר בטראמפ להגביר הילוך בבקשת החנינה שלו ולאיים על השופטים. אבל בואו. נא לא להוריד את העיניים מ"הכסף": הדבר החשוב ביותר עבורו זה להעביר את חוק ההשתמטות. תסתכלו על עידית סילמן ותדעו מה המטרה. "רוצי שמוליק" סילמן היא הפודלית של שרה נתניהו. היום כבר יש הכלאות מכוונות של גזעים שונים, אז הייתי מכנה אותה סילמן פיטדודל, שזה שילוב של פיטבול ופודל. מצד אחד זאת שרוצה להיות "ילדה טובה עד הסוף", ומתמלאת נופת צופים וחנופה במגעיה עם בכירי הליכוד. ובצד השני של הפה, היא אומרת דברים שלא רבים היו מעיזים להגיד, כמו שלדעתה אם הרצוג לא יעניק חנינה לנתניהו, ייתכן שטראמפ יתערב, והיא אף הציעה לנשיא טראמפ "צעדים נוספים" שעלולים לכלול סנקציות על בכירים במערכת המשפט.
בואו. זה לא רעיון של סילמן. אפילו לא של שמוליק. סילמן לא יוזמת בעצמה איום שטראמפ יטיל סנקציות על שופטים. זה מגיע מאיזשהו מקום. מה שכן נראה, זה שכל הפחדים של משפחת נתניהו נפגשים עכשיו בצומת אחד ומגיעים לנקודת רתיחה: שחוק הגיוס לא יעבור והממשלה עשויה ליפול, שתיק 1000 רחוק מלקרוס ויש מצב בהחלט סביר שנתניהו יורשע בו, ושהמשמעות של זה היא כלא.
מצבים קיצוניים מייצרים תגובות קיצוניות. וזה מה שאנחנו רואים פה עכשיו. ספינים על ספינים, בקשה מהנשיא טראמפ שיגביר את דרישת החנינה. עם המלצה אישית של ה"פיטדודל" מהסרט "מבצע סבתא": "אתה מתחיל הכי מהר שלך ולאט-לאט אתה מגביר".
