ביום שישי אישרה הממשלה את הצעת תקציבה לשנה הבאה, 2026. לא קדמו לאישור ההצעה קרבות פוליטיים-מפלגתיים קולניים המלווים משכבר הימים את הדיון התקציבי בממשלה; הכל עבר חלק, על מי מנוחות. עוד לפני הישיבה סיכמו ביניהם שר האוצר ושר הביטחון לכלול בהצעה תקציב ביטחון נטו לשנה הבאה ב-112 מיליארדי שקלים. הסכמה שראשי צה"ל מאוד לא מאושרים ממנה, בלשון המעטה: הסכום הזה נמוך ב-55 (!) מיליארדי שקלים מתקציב הביטחון על כל התוספות שלו ל-2025. ירידה של 40%. אלא שכל היושבים סביב שולחן הממשלה מבינים כי במציאות הביטחונית-מדינית הנזילה הסיכום הנ"ל הוא השערה בלבד.
בדצמבר 2024 נקבע לשנה הנוכחית תקציב ביטחון נטו של 108 מיליארדי שקלים (יש פער של עשרות מיליארדים בין תקציב "נטו" לבין תקציב "ברוטו" הכולל הוצאות ממומנות ממקורות חוץ-תקציביים), בפועל זינק התקציב ל-167 מיליארדי שקלים, כולל סיוע אמריקאי וסעיפים נוספים אחרים. לפי סיכום מפורט במשרד האוצר, מלחמות ישראל מ-7 באוקטובר עד כה בלעו 225 מיליארדי שקלים, ועוד היד נטויה. בנק ישראל, בהגדרה יותר רחבה, מעריך את עלויות המלחמה למשק ב-350 מיליארדי שקלים.
השורה התחתונה ברורה. אם יושגו הסדרים מדיניים עם סוריה ולבנון וייצא לפועל השלב השני בתוכנית ההסדר לרצועת עזה, המסגרת בת 112 מיליארדי השקלים תישמר וההוצאה האזרחית תוכל לגדול. התקציב שאושר בממשלה הרי לא מממן, לדוגמה, את העמידה בלוח הזמנים של מיזמי רכבת ישראל שמיליוני נוסעים מחכים להם בקוצר רוח. לקופת האוצר מחכה גם השיקום המהיר של בית החולים סורוקה בבאר-שבע שנפגע מטיל איראני. בישיבת התקציב הוחלט לעודד את ההשקעות בבינה מלאכותית ב-1.5 מיליארד שקלים. מדובר ב-500 מיליון שקלים לשנה; לדעת מומחים שחקרו את המוכנות של ישראל למהפכת הבינה המלאכותית נדרש למטרה זו סכום שנתי גדול פי 10. גם הגדלת מענק העבודה ("מס הכנסה שלילי") למשתכרים ומשתכרות מעט לא כלולה בהצעת התקציב; הממשלה מעדיפה להוציא את הכסף על הוזלה מלאכותית של יבוא אישי מאסיה.
ואחרי הביקורת, יש מקום גם לשבחים. הגירעון המתוכנן של כ-4%, נמוך בהרבה בהשוואה למרבית מדינות החברות ב-OECD בהן חזויים גירעונות תקציביים שבין 6% ל-7.5% תוצר. היחס בין החוב הציבורי לבין התוצר במדינות אלו חזוי לזנק ב-2026, אף שברבות הוא כבר עובר את ה-100%. אצלנו היחס צפוי לרדת ולהתרחק מ-70%. זה יהיה הישג. והכל, כאמור, מותנה בתשובה לשאלה גורלית לאן פנינו, למלחמה או לשלום.
