תוכנית השלב השני של הפסקת האש ברצועת עזה נמצאת עדיין בהתהוות גם אצל האמריקאים, כשבפועל שום דבר עוד לא באמת סגור. ישראל וארה"ב יצרו במשותף את תוכנית 20 הנקודות המקורית, שכללה הסכמה ברורה שלפיה פירוק חמאס מנשק חייב להתבצע. אלא שבישראל מתריעים כעת שקטאר וטורקיה, שסייעו בעסקת שחרור החטופים, פועלות כעת לחלץ את חמאס מרעיון פירוקו מנשק.
שאלת השלב השני, תהיה אולי הנושא המרכזי שיונח על שולחן הפגישה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, לבין נשיא ארצות-הברית דונלד טראמפ, בסוף החודש. נתניהו צפוי לשהות באחוזתו של טראמפ במאר א-לגו בין ה-28 בדצמבר ל-1 בינואר, ובימים אלה מתוכננות לו לפחות שתי פגישות עם טראמפ, לצד פגישות נוספות עם סגן הנשיא ג'יי-די ואנס, מזכיר המדינה מרקו רוביו, ומזכיר ההגנה פיט הגסת'.
"כמעט סיימנו את השלב הראשון, יש לנו חטוף אחד אחרון להחזיר", אמר אתמול נתניהו במסיבת עיתונאים משותפת עם קנצלר גרמניה פרידריך מרץ.
אבל עד שיושב החטוף החלל האחרון, שוטר היס"מ רן גואילי (24), גוברים הלחצים מצד קטאר וטורקיה לקראת השלב השני. לטענת ישראל, במטרה שישראל לא תוכל להכריז שחמאס נוצח סופית, פועלות קטאר וטורקיה כדי ליצור מצב מסוים שבו חמאס יישאר בעזה עם נשק. בדיונים מול האמריקאים מעלות השתיים אפשרויות שונות ביניהן שחמאס ימסור את הנשק שלו לרשות הפלסטינית; או שיעביר את הנשק למחסן תחת פיקוח כלשהו, אך השורה התחתונה היא להימנע ממצב שבו חמאס מוסר את הנשק ולמעשה מתפרק בכך מתפקידו כגורם משפיע בעזה.
ישראל מבחינתה עומדת על כך שלחמאס לא יהיה נשק, וההערכה בישראל היא שהנושא יוכרע רק בפגישת נתניהו עם טראמפ.
גם לגבי לוח הזמנים של פירוק חמאס מנשק קיימת מחלוקת: קטאר וטורקיה מציעות חלון זמנים של שנתיים שבהן חמאס יוכל להמשיך להחזיק נשק וארה”ב מקבלת את ההצעה, אלא שישראל, שחוששת שבפועל מדובר במסמוס, מתנגדת בתוקף ועומדת על חודשים ספורים. המסר הישראלי לאמריקאים הוא שאם פירוק חמאס מנשקו לא ייעשה – ישראל תיכנס ותפרק אותו מנשקו.
כשישראל דורשת פירוק מנשק, היא מתכוונת לפירוק מלא: Disarmament. האמריקאים מדברים על הוצאה משירות: Decommission. הוצאה משירות היה המונח שבו השתמשו בפירוק הנשק של המחתרת האירית ה-IRA, שבו האירים מסרו את הנשק שלהם או העבירו אותו למחסן בפיקוח של הבריטים. הוצאה משירות פירושה שאין לחמאס נשק והם מעבירים אותו לאחסון, אך בישראל חוששים שמדובר בתרגיל ורוצים לוודא אם תישמר לחמאס גישה לנשק – ואז אין מדובר בפירוק מנשק.
התרככות לטובת הרשות
ישראל גם מתנגדת בתוקף לנוכחות טורקית ברצועת עזה. בממשל האמריקאי יש גורמים כמו שליח הנשיא טראמפ, טום בארק, שלוחצים שטורקים חייבת להיות חלק מהפתרון בעזה וחייבת להיות נוכחת שם. בארק מתעקש גם על מעורבות טורקית בסוריה, בניגוד לדעתה של ישראל.
במקביל האמריקאים מתקשים גם בהרכבת כוח הייצוב לרצועה, ה-ISF. כל עוד אין הסכמה על איך יפורק חמאס מנשקו ובאיזה לוח זמנים, אין נכונות מצד מדינות ערביות ומוסלמיות להתחייב לשלוח חיילים.
נקודה שבה ישראל דווקא התרככה מעט היא התנגדותה לשילוב הרשות הפלסטינית בשיקום עזה. ישראל הבהירה שאם מדובר בגורם אחר, שהיה ברשות הפלסטינית והוא נקי מטרור כגון סאלם פאיד בזמנו – וכזה שלא מקבל הוראות מגורמי רש"פ, היא תהיה יותר פתוחה לשילובו עם הכוחות הבין-לאומיים. אלא שנתניהו בבעיה פוליטית בשילוב של גורמי רש"פ בשיקום עזה, כשההבנה היא שזה ייתקל בהתנגדות עזה מצידם של השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'.
מבחינת שיקום הרצועה, האמריקאים רוצים להתחיל בפיילוט ברפיח, שייפתח בפינוי ההריסות ובבניית מודל לעיר נקייה מחמאס. ישראל הבהירה שמבחינתה זה יכול להיעשות במשולב עם פירוק חמאס מנשקו, אבל לא על חשבון הטיפול בו. בישראל מציגים את המודל הלבנוני: אפשר לדבר עם ממשלת לבנון על נושאים אזרחיים, אבל זה לא במקום פירוק חיזבאללה מנשקו ולא דוחה את הצורך ביטחוני לטפל בהם.
בישראל מעריכים שכ-75 אחוזים מתושבי עזה כבר לא סרים למרות חמאס ורוצים משהו אחר, ואילו 25 אחוזים הם חמאס, ושכונה לדוגמה לא תמשוך אותם. ישראל תומכת בתוכנית האמריקאית ליצור מקום בתוך השטח הצהוב ברפיח, שיהווה אלטרנטיבה לחמאס.
אבל לא רק השלב השני של העסקה בעזה יעלה בפגישות טרמאפ-נתניהו. יש עוד לא מעט נושאים מורכבים. כך למשל בחודשים שקדמו למבצע עם כלביא היו הרבה דיווחים שלפיהם ארה"ב לא תיתן לישראל לתקוף באיראן. אלא שבאותו זמן צבא ארה"ב וצה"ל ישבו עמוק על התוכניות, ובסופו של דבר היה שיתוף פעולה שכמוהו לא היה אי פעם בין המדינות.
בתוך הממשל האמריקאי יש גישות שונות, ולאמריקאים יש צורך לרקוד טנגו כפול – מצד אחד עם ישראל ומצד שני עם הטורקים והקטארים. אבל בסופו של דבר לדברי סגן הנשיא ואנס ישראל היא המודל של בת ברית – "השותף הבכיר ביותר של ארה"ב". הוא לא קורא ככה לטורקיה או לקטאר. ההבנה בישראל היא שלמרות המחלוקות, ארה"ב לא תסכן את ביטחון ישראל בסופו של דבר. אם אנו קובעים שלא נוכל להיות עם ג'יהאדיסטים בגבול, בין אם זה בעזה או ברמת הגולן – האמריקאים יקבלו את זה.
להחריף את הסנקציות
ישראל מתנגדת מאוד גם למכירת מטוסי אף-35 לטורקיה. המסר שלה לאמריקאים הוא שארדואן מנסה להחליף את איראן כגורם הכי עוין למדינת ישראל. ארדואן אירח לאחרונה באיסטנבול כנס של אימאמים שקראו להשמדת ישראל, וגם נאם שם. הכסף שמגיע לחיזבאללה ולחמאס הוא כסף איראני שעובר דרך איסטנבול, וארדואן יכול לעצור את זה ולא רוצה. בפועל ההתנהגות של ארדואן פועלת נגד האינטרסים של ארה"ב, ואת זה ישראל מסבירה לאמריקאים: איך מצד אחד ארה"ב מוציאה את האחים המוסלמים מחוץ לחוק, כאשר חבר בנאט"ו תומך ושייך בעצמו לאחים המוסלמים?
גם שאלת איראן תתפוס חלק נכבד בפגישות המתוכננות. ישראל תציג לאמריקאים מידע שלפיו איראן חותרת להתחיל להתחיל את תוכנית הגרעין מחדש, וכן את הטילים הבליסטיים שאת ייצורם האיראנים מכניסים להילוך גבוה. האמריקאים אמנם מטילים סנקציות כלכליות על איראן, אבל לדעת ישראל הן לא מספיקות והיא תבקש סנקציות קשות יותר.
