טיוטת חוק הגיוס שנדונה בימים אלה בוועדת החוץ והביטחון, מגדירה את אחת ממטרותיו כ"צמצום אי-השוויון". כמו שהבהירה היועצת המשפטית של הוועדה, גם בית המשפט לא דרש שוויון מלא. אכן, בישראל 2025 איש אינו חולם על שוויון מלא בנטל. בין ילדים שהוריהם נעדרים שוב ושוב מהרגעים הכי משמעותיים בחייהם, להורים שמפחדים להציץ בעינית הדלת מחשש שהדפיקה איננה של השכן - זה המצב המצוי.
אלא שהנוסח המונח על שולחן הוועדה אפילו לא מזכיר צללית דהויה של המילה שוויון. לא במקרה חבר הכנסת עמית הלוי, ברגע של כנות, הודה בדיון הראשון "אני לא קורא לזה חוק גיוס". יש זמן - אז מה אם בצה"ל אומרים שבמקרה שלא יהיה שום אירוע מיוחד, נזמן את אנשי המילואים ל-70 יום בשנה הקרובה. מה זו עוד מסיבת גן שתפסידו? כבר התרגלתם.
ואכן - החוק נתקל בכל כך הרבה התנגדויות מכל צידי הקשת הפוליטית, עד שיושב ראש הוועדה ח"כ ביסמוט, צירף לדיון הראשון חוברת בה הוא מבקש להפריך את הטענות הציבוריות נגד החוק, משל היה מדובר באירוע יחסי ציבור ולא בדיון רשמי באחד החוקים החשובים ביותר במדינה. אחת הטענות שביקש ביסמוט להוריד מהשולחן הייתה שהחוק לא עונה על צורכי הצבא: לטענתו, "צה"ל עצמו מבהיר שהוא עדיין לא ערוך לקלוט את כל הצעירים החרדים בבת אחת".
אלא שהדברים אינם אמת. צה"ל חוזר על עמדתו לפיה החל מ-2026 הוא יוכל לקלוט ולגייס את כל תלמידי הישיבות, לו רק הדרג המדיני יורה לו על כך. עמדה זו של צה"ל מסבכת את הממשלה שקיוותה להפיל על הצבא את חרפת החוק בחזקת "אנחנו רוצים, זה צה"ל שלא יכול".
בהמשך, פירסם ביסמוט השוואה בין הצעת החוק שלו להצעת החוק שהובאה על ידי גנץ לפני המלחמה, ללמדנו כמה צבועים המתנגדים שרק לפני משנתיים תמכו במתווה הרבה פחות תובעני כלפי הציבור החרדי מהמתווה שהוא מציג.
ביסמוט צודק. החוק שהוצג ע"י גנץ אכן התמקד בתכלית התעסוקתית ולא הייתה בו בשורת גיוס של ממש. אבל אפילו תייר בארץ היה מתבייש להפנות להצעה שהונחה לפני שהעולם התהפך על אזרחי מדינת ישראל. העובדה שמי ששומע את אנשי המילואים ומשפחותיהם נקרעים מהעומס, שמביט בעיניים של משפחות שכולות שאיבדו הכל וממשיכות לתמוך בילדיהם האחרים המשרתים, ושמכיר את האתגרים הביטחוניים שעוד מצויים לפתחה של המדינה - מעז לדבר כאילו לא קרה כאן כלום בשנתיים האחרונות - היא באמת בלתי נתפסת.
הציבור הישראלי כבר התרגל לכך ששיקולים פוליטיים צובעים כמעט כל החלטה, לרבות החלטות ביטחוניות. אלא שבעניין הגיוס, הציבור מסמן לממשלה קו ברור. אוהבי הארץ הזו נתנו לה כל אשר יכלו לתת - הם לא ייתנו למנהיגיה לגזול מהם את כבשת הרש.
ד״ר עידית שפרן גיטלמן היא חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי וחברה בפורום דבורה
