נתחיל בצפירת הרגעה. הכותרות בישראל על רשימת המועמדים לגלובוס הזהב, שפורסמה אתמול, התמקדו במועמדות של "קולה של הינד רג'ב" – הסרט התוניסאי המדובר שעוסק במותה של ילדה פלסטינית במלחמה בעזה – אבל סיכוייו לזכות בפרס הסרט הזר הטוב ביותר, בטקס שייערך ב-11 בינואר, אינם גבוהים בהכרח.
קודם כל כי השנה, יותר מתמיד, ניכר שהוליווד במשבר, ושלל מועמדויות לסרטים זרים מרחבי העולם שובצו בקטגוריות הראשיות, ולא רק באגף הסרט הזר. רשימת 300 המצביעים בתחרות – שנחשבת למנבאת מדויקת למדי של האוסקר אבל מתבססת על גוף מצביעים שונה, של עיתונאים ומבקרי קולנוע מרחבי העולם (גילוי נאות: בהם השניים החתומים על ידיעה זו) – בחרו להעמיד ארבעה מהסרטים הזרים גם בקטגוריות הסרטים הטובים ביותר (כלומר, מול סרטים אמריקאיים). שלושה יתמודדו באגף הדרמות: "ערך סנטימנטלי" מנורווגיה, "הסוכן החשאי" מברזיל ו"זו הייתה רק תאונה" המייצג את צרפת (אבל הוא בעצם סרט איראני). "אין ברירה אחרת" מדרום-קוריאה יתחרה בקטגוריית הקומדיות. "קולה של הינד רג'ב", לעומתם, הסתפק במועמדות בקטוגריית הסרטים הזרים בלבד.
בכל זאת, יש כאן עדות למצב הלא-מעודד של הנרטיב הישראלי בעולם: סרט על המצב בעזה מזווית פלסטינית, ובהשתתפות שחקנים פלסטינים שזועמים על "צבא הכיבוש", נכנס לתחרות, בעוד הסדרה הישראלית "אור ראשון" על טבח 7 באוקטובר והסרט "תהיה חזק" על שלושת החטופים שנהרגו – נשארו בחוץ.
ועם כל הכבוד לזרים, הטקס צפוי להיות חגיגה של הקולנוע האמריקאי: "קרב רודף קרב" בכיכובו של לאונרדו דיקפריו ריסק את התחרות באגף הקומדיות עם תשע מועמדויות, כשבחלק מהקטגוריות יש לו ייצוג כפול. די ברור שזו השנה של הסרט הזה – גם באוסקר. באגף הדרמות יש מרוץ פתוח בין שלושה סרטים ראויים: "ערך סנטימנטלי" הנורווגי, שהוא הסגן של "קרב" מבחינת כמות המועמדויות (שמונה), וזכייה היסטורית שלו בהחלט אפשרית; סרט הערפדים המסוגנן "חוטאים" (שבע מועמדויות), שהוא הסרט הבולט השנה שנעשה על ידי יוצר אפרו-אמריקאי; ו"המנט", דרמה נפלאה על אשתו של שייקספיר, שקיבלה שש מועמדויות.
ובטלוויזיה: "הלוטוס הלבן" מובילה עם שש מועמדויות, המיני-סדרה "התבגרות" קיבלה חמש, ול"רק רוצחים בבניין" יש ארבע.
