סְפִּירָלָה
הַיָּם רִקְמַת לַיְלָה
וַאֲנִי לוֹאֵט אֶת אוֹפַנַּי
בְּמַעֲלֵה גִּבְעַת יָפוֹ
רָחוֹק מֵהַבַּיִת, מֵהַבֹּקֶר,
רָחוֹק מֵהַמִּלִּים.
בְּאִטִּיּוּת נוֹגֵס
אֶת עֲקֵבַי בְּשִׁנֵּי הַשַּׁרְשֶׁרֶת,
לוֹעֵס וּבוֹלֵעַ לְגִימוֹת נוֹף אֲרֻכּוֹת
מוּל צְרִיחַ אַרְגָּמָן טֶרֶם שַׁחַר.
רַק אֲנִי וְהַגּוּף, רַק אֲנִי
וְהַלַּיְלָה הַכָּסוּף.
10 שנים
מָה אַגִּיד עַל הַזְּמַן? אֲנִי בֶּן חֲמִשִּׁים
וּשְׁעוֹן הַסְּפּוֹרְט מַצְבִּיעַ עַל גִּיל הַכֹּשֶׁר אַרְבָּעִים.
אֲנִי בּוֹעֵט בָּאֹפֶק.
בָּאךְ מִתְכַּרְבֵּל בְּמַעֲמַקֵּי קִבְרוֹ, גּוּפוֹ טַחַב מֻזְהָב,
אֲפִלּוּ הַמְּשֻׁלָּשׁ הַגָּדוֹל שֶׁל ח'וּפוֹ
מַמְשִׁיךְ לִזְקֹר אֶצְבַּע לִשְׁמֵי מִצְרַיִם,
בְּעוֹד אֶצְלִי עֶשֶׂר שָׁנִים שָׁקְעוּ בִּדְיוּנַת
הָרִיצָה וְהָאוֹפַנַּיִם.
הָרַגְלַיִם נוֹדְדוֹת וְהַגּוּף נִשְׁמָט.
מִדֵּי פַּעַם אֲנִי חוֹזֵר לֶאֱסֹף יָד, רֶגֶל,
עוֹרֵק רָאשִׁי, מִדֵּי פַּעַם
מוֹצֵא שְׂעָרָה לְבָנָה עַל הַגַּבָּה הַיְּמָנִית,
אך בְּמַד הַכֹּשֶׁר הַגִּיל צוֹנֵחַ:
עֶשֶׂר שָׁנִים.
יוֹתֵר מִמַּחֲצִית חַיֵּי כֶּלֶב.
מִי שֶׁרָץ בְּלִי רְצוּעָה
סוֹפוֹ שֶׁיִּמְצָא עַצְמוֹ מְכַשְׁכֵּשׁ
בְּלֵב הַדֶּרֶךְ, עֵינָיו תּוֹהוֹת, מְחַפֵּשׂ דֶּלֶת.
הַזְּמַן אֵינוֹ חָדֵל לִנְבֹּחַ.
דבש
הַנְּעוּרִים נִגְמָרִים בְּכוֹס תֶּה וְדָג מָלוּחַ.
אָז מַתְחִילָה הַזִּקְנָה.
אַתָּה חוֹלֵם בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת
עַל שָׁרְשֵׁי עֵץ, בֶּהָלַת אֲדָמָה.
דְּבוֹרָה מְזַמְזֶמֶת בְּאָזְנֶיךָ,
הַאִם זֶה רַק הַזְּמַן הַחוֹלֵף?
פִּיךָ פָּעוּר, דְּבוֹרָה נִכְנֶסֶת,
מְשׁוֹטֶטֶת בְּגוּפְךָ, עוֹשָׂה בְּךָ כִּרְצוֹנָהּ.
גּוּפְךָ צִנְצֶנֶת דְּבַשׁ
סָמִיךְ, מָתוֹק, אָפֵל.
תְּנַסֶּה לִלְקֹק אֶת פָּנֶיךָ,
הַשֵּׂיבָה גּוֹלֶשֶׁת מִשְּׂפָתֶיךָ,
רִיר מַר, חֲסַר כָּבוֹד.
תֵּן לָהּ לִגְלֹשׁ.
תחת הערפל
אֶת הַבַּיִת אֶפְשָׁר לְהַחֲלִיף בַּעֲבוֹדָה,
אֶת הַמִּלְחָמָה בְּאַהֲבָה
וְאֶת הַזְּמַן, כְּתָמִיד, בְּנוֹף מְטֻשְׁטָשׁ.
הַבִּיטוּ בּוֹ, הוּא בָּא וְהוֹלֵךְ, מְעֻרְפָּל וְסָמִיךְ.
מִי שֶׁיּוֹשִׁיט יָד, יִגַּע בְּכַנְפֵי יַנְשׁוּף.
מִי שֶׁיְּהַסֵּס, מָה נֹאמַר לוֹ,
בּוֹא הַבַּיְתָה?
ספרו של יקיר בן-משה ׳למתוח את עורקי הבוקר׳ יראה אור בקרוב בהוצאת הקיבוץ המאוחד
