מה קורה לכם שם, שואלים אותי בארה"ב שוב ושוב. היהודים תומכי ישראל מתקשים להבין. הם קשובים לוויכוח הסוער על חוק ההשתמטות, הם שומעים על סוגיית החנינה, וגם על שובה של החקיקה השנויה במחלוקת. והם תוהים, זה הזמן? יש לכם אויבים אמיתיים, הם אומרים לי, אז למה כל מלחמות הפנים הללו? יש לי כלל קבוע, אני אומר להם, אני לא מתעסק בפוליטיקה הישראלית כשאני בשליחות הגנה על ישראל נגד קמפיין השקרים. זה לא עוזר. היהודים רוצים ישראל הרבה יותר חזקה. לא ישראל שחוק השתמטות ותקציבי עתק לחרדים ועוד מאחזים מובילים אותה לקריסה.
היהודים הפרוגרסיבים במקום אחר. הם במחנה שמתנגד לעצם קיומה של מדינה יהודית. כמו האדמו"ר שלהם, פיטר ביינרט, שהוזמן לדבר באוניברסיטת תל-אביב, הגיע, אבל מיהר לפרסם בקשת סליחה ומחילה ממחנה שונאי ישראל, על שהתפתה להפר את כללי ה-BDS, שאוסרים על כל מגע עם גוף ישראלי. ההתרפסות המביכה עוררה גיחוכים ותמיהות בשמאל השפוי.
1 צפייה בגלריה
מחסומים בצבעי כריסמס בשוק במגדבורג (גרמניה), שחוותה פיגוע דריסה ב־2024. זו עונת הפחד של העולם הנוצרי | צילום: גטי אימג'ז, Andreas Rentz
(Andreas Rentz, Getty Images)
רוב היהודים הם לא ביינרט. הם מוטרדים. הם רוצים ישראל יהודית ודמוקרטית. לא מטורללת. אבל הממשלה הנוכחית עושה כל מאמץ כדי לדחוף את היהודים - שהם משענת אסטרטגית - להפניית גב לישראל. יש לישראל מספיק אויבים בארה"ב. אין צורך שממשלת ישראל תספק להם חיזוקים.
הסיפור הרע של אונר"א
יחד עם מאות אמריקאים, במרכז קהילתי יהודי במנהטן, צפיתי בסרט "הסוכנות: מה הסיפור של אונר"א?" (ששודר במוצ"ש האחרון גם בכאן 11). התרגלנו לכל כך הרבה סרטים פוליטיים תוצרת ישראל שהם אנטי-ישראליים, שזה היה משב רוח מרענן. סוף-סוף סרט (בסיוע הקרן החדשה לקולנוע ולטלוויזיה) שמציג את המלכודת ששמה אונר"א. ד"ר עינת וילף, שהספר שלה ושל ד"ר עדי שורץ, "מלחמת זכות השיבה", שימש בסיס לסרט, אמרה שם דברים שלא נשמעים, וחייבים להישמע, בארה"ב של הימים הללו. הבמאי, דוקי דרור, הגיע לחומרים מרתקים, מראשית פעילותה של הסוכנות. הארגון שהוקם כדי לטפל בפליטים, כתוצאה ממלחמת ההשמדה שהכריזו הערבים על ישראל, הפך לארגון שמנציח את הפליטות ומחנך לחיסול ישראל על ידי "זכות השיבה". אין זכות כזאת. עשרות מיליונים עברו חוויה דומה. הייתה גם נכבה יהודית – הגירוש וגזל הרכוש של יהודי ארצות האיסלאם. אבל הפלסטינים, הם ורק הם, הצליחו להפוך את הארגון הזמני לארגון שמקבל מדי שנה למעלה ממיליארד דולר כדי לגדל דורות של מחבלים. לא כל עובדי אונר"א השתתפו ב-7 באוקטובר, אבל כמעט כל מי שהשתתף בטבח הוא בוגר מערכת החינוך של אונר"א.
הטעות הגדולה היא גם של ישראל. עשרות שנים פטרה אונר"א את כל מדינות האזור מטיפול בבעיית הפליטים. אלא שזה היה כדור נגד כאב ראש כשבגוף התפתחו תאים סרטניים. ישראל ידעה. היו התרעות. אבל היה נוח להתמכר לאשליית השקט. איך זה שנציבות האו"ם לפליטים (UNHCR) טיפלה בעשרות מיליונים והם כבר לא פליטים? איך זה שסוכנות דומה, UNKRA, טיפלה בכשלושה מיליון פליטים בדרום-קוריאה, בשנות ה-50, ובתוך שנים בודדות נפתרה בעיית הפליטים? כל ממשלות ישראל אשמות במחדל הזה. הסרט לא חושף את כל המחדלים, אבל הוא חשוב. לכו לצפות.
אנטישמיות והעיר הגדולה
בית קפה בניו-יורק. שיחה עם מוטי כהנא, הישראלי שעמד בראש חברה שהייתה אמורה להקים מרכזי חלוקת מזון ברצועת עזה, אבל איכשהו GHF נבחרה. השיחה נקטעה כאשר כהנא אמר לי, שים לב מי התיישבה לידך. לקח לי כמה שניות. זו הייתה השחקנית סינת'יה ניקסון, מירנדה מ"סקס והעיר הגדולה". לא התאפקתי. אני עיתונאי מישראל, הצגתי את עצמי. ניקסון פעילה מאוד נגד ישראל. לאחרונה היא חתמה על קריאה לשחרורו של מרואן ברגותי, וכבר בנובמבר 2023 היא לא רק הפגינה נגד ישראל אלא גם פתחה בשביתת רעב מול הבית הלבן.
לא הרעבה ולא ג'נוסייד, אמרתי לה, וכל מה שאת עושה הוא לא בעד הפלסטינים, אלא בעד חמאס, שיחד עם ארגוני הג'יהאד, הם האסון הגדול ביותר של העולם המוסלמי. אנטי-ציונות, הוספתי, היא אנטישמיות. אני לא אנטי-ציונית, היא טענה, וסיפרה שהילדים שלה הם יהודים, מבעלה לשעבר. אני לא נגד ישראל, הוסיפה, רק נגד ממשלת ישראל. את טועה, אמרתי, את משרתת את חמאס, שכחלק מהג'יהאד העולמי רוצה לכבוש לא רק את ישראל, אלא גם את כל העולם החופשי. הם אומרים את זה. לא אני. כדאי שתדעי.
השיחה הייתה באווירה עניינית. סיכמנו שאשלח לה קובץ שמפריך, אחת לאחת, רק עם עובדות, את הטענות של הקמפיין האנטי-ישראלי. היא נתנה לי את המייל שלה, ולאחר שעות בודדות אישרה את קבלת הקובץ. הימים עברו ותגובה לא הגיעה. האנטישמיות, אמר פעם סארטר, היא לא דעה. היא מצב. כך גם האנטי-ציונות, שהיא אנטישמיות פוליטיקלי-קורקט. ייתכן שהיא עוד תגיב. ואם כן – ההמשך יגיע.
נוח'בות עם מיקרופונים
הסיפור שלנו, הם אמרו שם, הוא לא מדינה פלסטינית. והשמדת ישראל היא רק עניין משני. אנחנו בעניין של השמדת הציונות, ששולטת במוסדות כמו הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית. וזה חשוב לשנות סדרי עולם, הם הדגישו, כדי שסדרי עולם אחרים יופיעו.
זו הייתה תמצית הדיון שהתקיים לאחרונה, אמנם בערבית, אבל בערוץ בריטי, HIWAR TV (שתורגם ופורסם על ידי ממר"י). ארבעת הפאנליסטים היו אינטלקטואלים ופעילים פוליטיים. אף אחד מהם לא נראה כמו אימאם מסוכן. כולם לבשו חליפות מהודרות. הם חיים בלונדון. והם אלה שמפיצים את האנטישמיות המתועבת, חדשה כישנה, על שליטת היהודים בעולם.
סדרי העולם החדשים שהם רוצים לכפות הם כמובן מתוצרת האחים המוסלמים. חליפוּת איסלאמית חובקת עולם, תחת חוקי השריעה. אין להם רובים. הם נוח'בות עם מיקרופונים.
הרים של מילים נכתבו כבר על כישלון ההסברה הישראלית. זה לא מדויק. הכישלון הוא של המדיניות. אבל נניח לכך. משום שיש תקווה. היא מגיעה דווקא מהאיסלאמיסטים עצמם. "כוננות גבוהה להגנה על שוקי חג המולד מפני פיגועי טרור", דיווח "הטיימס". זו עונת הפחד של העולם הנוצרי. האיסלאמיסטים אף פעם לא היו רק נגד יהודים. הם גם נגד נוצרים. ואליהם מצטרפים הקולות הכביכול-מיושבים, שהאנטישמיות שלהם גלויה, פומבית וחצופה.
יגיע שלב שבו גם שני גופי הידע החשובים ביותר, מדיה ואקדמיה, לא יוכלו להתעלם עוד מהקולות שהושמעו בערוץ HIWAR. זה לא כיבוש. זו לא פלסטין ולא ישראל. זה העולם החופשי כולו. והם פועלים מתוכו. וביום שבו גם ה-BBC יואיל בטובו לדווח על הקולות האיסלאמו-נאציים הללו, יהיה יום של שינוי. צריך לקוות רק שזה לא יהיה מאוחר מדי.
