בזמן שנשיא המעצמה הגדולה בעולם עסוק ללא לאות בניסיון להרחיב את הסכמי אברהם למרות המצב הסבוך בעזה, מציינים אצלנו חמש שנים לחידוש היחסים בין מרוקו לישראל. מרוקו לא דומה לשאר המדינות בהסכמים, כיוון שהייתה בית למיליוני יהודים לאורך דורות. יהודים ישראלים קשורים אליה בנימים הדקים ביותר, וההסכמים נתנו תוקף לאותם רגשות, שתורגמו ליחסים כלכליים, תרבותיים ותיירותיים פוריים.
חנוכה הוא חג שעוסק כולו בכוחה של תרבות. סיפור הנס מתאר איך מעטים הצליחו לגבור על האימפריה היוונית שביקשה להמיר את דתם. החנוכייה מונחת בפתח הבית או על אדן החלון כדי לפרסם את הנס ‑ אבל גם בשביל להאיר את התרבות החוצה, כמתנה למרחב הציבורי.
בשבוע הקרוב, בנר חמישי של חנוכה, ידליקו יחד נר בישראל ובמרוקו באירוע שמבקש להעלות על נס את אותו חיבור, שאין בו פחד או אויב חיצוני, אלא קשר מאיר והדוק. את האירוע בישראל מובילים הקואליציה לביטחון אזורי, תוכנית "מגן אברהם" ו"מדברים מזרח תיכון", והוא יתקיים ב"אנו ‑ מוזיאון העם היהודי", פתוח לקהל הרחב. מעבר להדלקת נר חגיגית וספינג'ים חמים תתקיים גם שיחה עם ישראלים מרוקאים הנעים על הקו ביצירה ובמחקר. הבחירה לקרוא לאירוע "אור מן המגרב" נועדה להזכיר שבמגרב בכלל ובמרוקו בפרט חיו יהודים ומוסלמים בקרבה בין-דתית ובין-תרבותית שאיפשרה ליהדות המקומית לפרוח ולהאיר.
"מרוקו רואה בישראלים ממוצא מרוקאי חלק בלתי נפרד מן התפוצה שלה, והמלך הציב את המורשת היהודית כחלק מהנרטיב הלאומי", אומרת חוקרת התרבות ד"ר מירב אלוש לברון, מיוזמות האירוע. "מאז 7 באוקטובר התנועה הזו נעצרה טכנית, האווירה נעכרה, ולא נכון יהיה להקטין את ממדי המתח שנוצר סביב הסוגיה הפלסטינית והמלחמה בעזה. למרות שהצטברה חשדנות, מה שלא נבלם זה הרגש האנושי והזיכרון התרבותי. את אלו אי-אפשר לכבות כל כך מהר. אין לי ספק שתחת כנפיה של הברית הזו נצליח להתגבר גם על משקעי המלחמה".
אלוש לברון מדגישה שמרוקו שומרת על ניטרליות מדינית ולכן יש לה תפקיד ייחודי בגישור הדיפלומטי: "החיבור הטבעי בין העמים יהיה העוגן לפריחה מחודשת, ואת זה נזכיר ונהדהד בשבוע הבא, אבל חשוב להדגיש שזה חלק ממהלך שלם שמבקש לחבר את ישראל למרחב. במובן הזה אנחנו מציעות לראות את השלום האזורי כולו, ואת היחסים בין ישראל ומרוקו בפרט, לא רק כמהלך ביטחוני ואסטרטגי אלא גם כזיכרון ארוך שיושב על אדנים של זהות, שייכות ותרבות".
