אסדרה היא המילה העברית ל"רגולציה", כפי שהוצעה על ידי האקדמיה ללשון העברית. המילה יפה, המציאות פחות. בסקירתו הכלכלית לסוף 2025 הקדיש הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי OECD פרק מיוחד לבחינת היתרונות והחסרונות של האסדרה במדינות מפותחות והגיע למסקנה חדה: במהלך המאה ה-21 הרגולציה התנפחה מדי, הסתבכה מדי ונהייתה לגורם מוביל בהאטה בפריון העבודה והייצור. לפיכך אין מנוס לא רק מבחינה מחדש של היקפה ועומקה אלא גם ממהפך בכל תפיסת הרגולציה. כשחסרונותיה גוברים על יתרונותיה "הגיע הזמן לאתחל אותה".
"סביבה רגולטורית מתנפחת", נכתב בסקירת OECD, "מסיטה את משאבי המשק לעבר פעילויות פחות פרודוקטיביות כשהיא פוגעת במיוחד בחברות בראשית דרכן וכן בחדשנות והתייעלות ברוב מגזרי הכלכלה. אתחול של כלל מערכי הרגולציה במדינות הארגון נחוץ על מנת לסלק עומסי ביורוקרטיה מיותרים, לבטל חקיקה מיושנת ומיותרת ולייצר רגולציה העונה לצרכי כלכלה דינמית".
1 צפייה בגלריה
הפניה הבהולה של יו"ר רשות האסדרה לא הועילה. קרעי דוהר לפוליטיזציה של התקשורת | צילום: אלכס קולומויסקי
הפניה הבהולה של יו"ר רשות האסדרה לא הועילה. קרעי דוהר לפוליטיזציה של התקשורת | צילום: אלכס קולומויסקי
הפניה הבהולה של יו"ר רשות האסדרה לא הועילה. קרעי דוהר לפוליטיזציה של התקשורת | צילום: אלכס קולומויסקי
(אלכס קולומויסקי)
כשלב ראשון, ממליץ הארגון, צריכות המדינות להבטיח שהתהליכים הרגולטוריים יהיו מועילים ויעילים, יישמו טכנולוגיות חדשות וישפרו את שקיפות האסדרה. בנוסף הגיע הזמן להקל על תקנות רגולציה המיועדות כביכול להבטיח תחרותיות, בייחוד בענפי השירותים.
OECD מביא בסקירתו נתונים רבים על הנסיגה שגרמה הרגולציה הגוברת בקצבי הצמיחה של כלכלות מפותחות. פריון העבודה (תוצר ריאלי לשעת עבודה) במדינות אלו ירד מ-2% לשנה בשנים 1995 עד 2000 ל-0.7% לשנה בלבד ב-2009 עד 2024. חלקן של חברות צעירות וחברות הזנק בתעסוקה הצטמצם ב-6%. בה בשעה התרחשה הכבדה רגולטורית משמעותית: בארה"ב הגידול בתקנות אסדרה נטו היה 2% לשנה ובאוסטרליה הגיע אף ל-10% בשנה. אבל המספרים החמורים ביותר הם בנתח משאבי האנוש המופנים לרגולציה. בארה"ב מועסקים במנגנוני רגולציה שונים מעל ל-3.5% מכוח העבודה, באיחוד האירופי השיעור מתקרב ל-4% – ובמדינות אירופה מסוימות כבר עובר את 5%. פי שלושה יותר משיעור המועסקים במדינות אלו במחקר ופיתוח.
"היד הכבדה של הרגולציה", קובעים כלכלני הארגון, "בלמה פרודוקטיביות ודינמיות כלכלית". גידול של 3% לשנה בעלויות האסדרה מוביל לירידה של חצי אחוז בפריון העבודה ובהמשך מצמצם את התוצר ב-0.8%.
מכאן ההמלצה של OECD: נדרשת רפורמה יסודית ומקיפה בכל תפיסת הרגולציה במדינות מפותחות, כדי לעשות reset – אתחול בעברית – לכל מנגנוני האסדרה בשוקי המוצרים, השירותים והתעסוקה.
המטרה חייבת להיות "למקסם את התועלת נטו לכלל החברה מכל הוראה ותקנה של רגולציה תוך הפרעה מזערית ככל הניתן לפעילות כלכלית חופשית".
זהו סיכום קצר ותמציתי מאוד של הסקירה בת 50 עמודים שכותרתה "זה הזמן לאתחול אסדרה" (והכתובה בסגנון מסורבל תוך שימוש בניסוחים מתפתלים) המתבססת על 150 מקורות.
ברוב השוואותיה אין התייחסות נפרדת לישראל ועל כן קשה לדעת האם ואיך משפיע העומס הרגולטורי על המשק שלנו. בשני דירוגים ישראל כן מופיעה: היא ממוקמת שישית בצמרת הרגולציה המגינה על זכויות עובדים אבל רק שישית מהסוף ביישום ההמלצה לבחינה מקדימה אפקטיבית של תקנות רגולציה חדשות. דירוג אחרון זה נותן את הביטוי הנכון להקמת "רשות האסדרה" בחקיקה מיוחדת ב-2021 ("חוק עקרונות אסדרה").

פגם מהותי בחקיקה

הרשות כגוף פעיל התארגנה רק ב-1 בינואר 2023 תחת אחריות משרד ראש הממשלה ובראשה יואל בריס, בעבר היועץ המשפטי של משרד האוצר. בין תפקידי הרשות: לבחון, למדוד ולהעניק ציונים ליוזמות רגולציה חדשות במשרדי הממשלה ואף להמליץ – רק להמליץ – על ביטול תקנות אסדרה קיימות. במקביל מפרסמת הרשות את מאגר הוראות הרגולציה התקפות לעכשיו. מספרן? לא להאמין: 6,576 תקנות רגולציה חלות על הציבור בישראל.
"תפקידה של רשות האסדרה", נכתב בהסברים לחקיקה, "להבטיח כי שינויי הרגולציה שמציעים משרדי הממשלה ישפרו את איכות החיים של הישראלים". כל "מאסדר", שהוא בדרך כלל משרד ממשלתי או מוסד ציבורי חזק חייב, לפי סעיף 28 לחוק, "להגיש לרשות את תוכנית האסדרה השנתית שלו", והרשות תחליט האם היא נכנסת לתהליך מורכב של בחינה וייעוץ. בפועל, בשל מגבלת המשאבים, היא עושה כך רק במקרים מעטים, החשובים מספיק לדעת המומחים. בסיום הבחינה מפרסמת רשות האסדרה חוות דעת המעניקה להצעות החקיקה ציונים מ"נכשל" (לאמור ההצעה פגומה ומדרדרת את איכות חיינו) עד "מעולה". הבעיה: לציונים ולהמלצות של רשות האסדרה אין כוח משפטי מחייב. משרד ממשלתי – כלומר השר – יכול להתחשב בביקורת של הרשות, יכול לפעול לתיקון הפגמים, ויכול גם להתנער מההערות ולהמשיך בכל הקיטור בחקיקה.
הדוגמה האחרונה: חוק השידורים של שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי. זהו חוק שנועד לשנות מן היסוד את הרגולציה של התקשורת האלקטרונית, במיוחד בטלוויזיה. מהמסמכים שפירסמה הרשות מתברר שאחרי בחינה מעמיקה של הצעת החוק (בחינה המשתרעת על 115 עמודים) הייתה לה שורה של הסתייגויות מאוד משמעותיות מסעיפים שונים שלה; חלקן נלקחו בחשבון על-ידי משרד התקשורת והסעיפים הבעייתיים הללו תוקנו וקיבלו ציון "עובר". אחרים, עקרוניים, נותרו פגומים. לכן בסוף ספטמבר שיגר ראש הרשות מכתב לוועדת השרים לענייני חקיקה ובה נאמר, בין השאר, כי בתהליך הכנת הצעת החוק "לא נבחנה באופן מספק ההשפעה של ביטול האסדרה (החקיקה) הקיימת ואימוץ החדשה המוצעת על מהימנות שידורים של חדשות ואקטואליה". הכשל הזה, שיש בו כדי לפגוע בעצמאות העיתונאית והמערכתית של חטיבות החדשות בשידורי טלוויזיה, מוגדר על-ידי רשות האסדרה כ"פגם מהותי" הפוסל את ההצעת חוק השידורים כמות שהיא. אנשי המקצוע ברשות חוששים שהחוק החדש יפתח פתח הן ללחצים של הבעלים הפרטיים של רשתות טלוויזיה והן להשפעות כוחניות של גורמים פוליטיים-ממשלתיים שבידיהם תופקד אסדרת השידורים. כך תיפגע המהימנות של החדשות, הפרשנויות, הדעות והתחקירים המשודרים בערוצי הטלוויזיה. איכות החיים של הישראלים לא רק שלא תשתפר, היא תידרדר משמעותית; במילה "מהימנות" מתכוון יו"ר רשות האסדרה לאמינותן המקצועית הגבוהה כיום של חטיבות החדשות הטלוויזיוניות.
לפיכך, לדעתו ולדעת מליאת רשות האסדרה המצב הקיים ברגולציה של השידורים, מיושן ככל שיהיה, עדיף על הצעת החוק של קרעי.
הפנייה הבהולה של יו"ר רשות האסדרה לוועדת השרים לענייני חקיקה לא הועילה. הצעת חוק השידורים הוגשה לכנסת ועברה בקריאה ראשונה. הדיונים המזורזים בה מתקיימים בוועדת כנסת, בה מובטח רוב אוטומטי לקואליציה. לא עזרה גם העובדה שעל חוות הדעת ועל מכתבי ההתרעה של רשות האסדרה מתנוסס הסמל של משרד ראש הממשלה.
כעת כבר ברור: עצם הקמת רשות האסדרה בלי לצייד אותה בסמכויות לחסום, לשנות ולבטל אסדרה מעוותת, לא יעילה, לא הגונה ומיותרת לא תחולל את האתחול האמיתי הדרוש כל כך במנגנוני הרגולציה העמוסים בארצנו.

ציון לשבח

מדי חודש דצמבר מפרסם השבועון אקונומיסט, המגזין הכלכלי המוביל בעולם כולו, דירוג של 36 מדינות בולטות, רובן מפותחות ומיעוטן מתפתחות, לפי מידת ההצלחה הכלכלית שלהן בשנה החולפת. הדירוג, הנערך על ידי מחלקת המחקר של קבוצת התקשורת, מתבסס על ארבעה תבחינים: צמיחת התוצר, קצב ועומק האינפלציה, שיעור האבטלה ומדדי הבורסה. בסיכום 2025 דורגו שתי מדינות העוינות את ישראל, פורטוגל ואירלנד, במקום הראשון והשני. עוד שתי מדיניות עוינות, קולומביה וספרד, דורגו במקומות רביעי וחמישי. ומי ביניהן, במקום השלישי המכובד?
ישראל.
כן, כלכלת ישראל מקבלת מהאקונומיסט ציון מעולה על ביצועיה בשנה המסתיימת. "ישראל", מעירים עורכי הדירוג, "המשיכה השנה בהתאוששות החזקה מהכאוס של 2023". כלכלת פולין מדורגת עשירית, כלכלת ארה"ב במקום ה-17, בריטניה 27, נורווגיה 29, אוסטריה 33 ופינלנד, מושא קנאה של ישראלים רבים, מדורגת במקום הלפני אחרון. האם הפרסום של אקונומיסט משקף את הלך הרוחות בקהיליית הכלכלנים הישראלית? ממש לא. משאל קטן שערכתי בקרבם (שאלתי באיזה מקום מדרג לדעתך אקונומיסט את ביצועי המשק הישראלי השנה?) הציב את ישראל רחוק-רחוק למטה, בין המקומות 16 ל-22. מי צודק? ככתוב בספר משלי, תמיד עדיף ש"יהללך זר ולא פיך".