גבורת הלב שהפגינו לוחמי הסדיר והמילואים החל מ-7 באוקטובר ולאורך כל מלחמת חרבות ברזל החזירה את עו"ד מיכל דיאמנט, מנהלת העמותה להנצחת מורשת הלח"י, אל סיפורי הגבורה של לוחמי ולוחמות המחתרת בימים שלפני הקמת המדינה.
דיאמנט, נכדתם של יצחק ושולמית שמיר, מהסמלים המובילים של הלח"י, אומרת שהתפקיד בעמותה חיכה לה, ושהכוכבים בשמיים הסתדרו לקראתו.
"אני עורכת דין במקצועי, עבדתי שנים רבות בפירמות גדולות, וקצת אחרי גיל 40 הבנתי שאני רוצה לפעול מתוך הנשמה ועזבתי את עולם עריכת הדין".
והיה לך ברור שאת הולכת לעמותת הלח"י?
"ממש לא. במשך כמה שנים כיהנתי בעמותה כחברת ועד מנהל, וכאשר מנהלת העמותה עזבה, זה התחבר עם הרצון שלי לשינוי ולעשייה עם ערך לאומי".
ממש כמו סבא שלה, שבראש מעייניו הייתה תמיד טובתה של מדינת ישראל, כך גם דיאמנט, בת 43, נשואה לאריאל שעובד בשוק ההון ואמא לשלושה, רואה את תפקידה בהובלת העמותה להנצחת מורשת הלח"י, ככזה שנועד להנכיח ולהנציח עבור הדורות הבאים את החשיבות העליונה של שמירת ביטחון המדינה ובעיקר – אחדותה. בשטח היא נתקלת בצעירים שמגיעים לערבי התוכן שהעמותה מקיימת, ולא מכירים את סיפוריהם של לוחמי המחתרות בימי הקמת המדינה.
"אני מרצה לא מעט בפני קבוצות של תלמידים וחיילים ומספרת להם על המחתרות, ועל הלח"י, על סבא וסבתא שלי, והם לא יודעים על מה אני מדברת. אני מזכירה את השם יצחק שמיר והם אומרים שזה נשמע להם מוכר, אבל שהם לא סגורים מי זה. וזו השליחות שלי, לספר את סיפוריהם של כל הגיבורים שהובילו להקמת המדינה, שנלחמו למען החלום הזה".
7 באוקטובר, היא אומרת, מהווה נקודה בזמן שבעקבותיה מרגישים שינוי: "לפני 7 באוקטובר, כשהייתי מספרת לצעירים על הלוחמים שהיו מוכנים להקריב את חייהם למען המדינה, היו מסתכלים עליי במבט של 'מה את רוצה מאיתנו, למה שאנשים ירצו להקריב את חייהם למען המדינה?'
"הרי עד אז, כולנו חיינו חיי נוחות וכיף. רק כשפרצה המלחמה הבנו עד כמה שהגבורה של אז היא חלק מאיתנו וכמו שהם נלחמו אז למען המדינה, כך אנחנו נלחמים למען המשך קיומה של המדינה היום".
זו גם הסיבה לכך שהשנה, 85 שנים להקמת המחתרת, עורכת העמותה שלל פעילויות שמחברות את מי שאנחנו כיום לערכים שהובילו את אנשי הלח"י, ובהם חירות, אומץ תחת אש, נשים מובילות וחזון. אחת הלוחמות הבולטות היא שולמית שמיר, סבתא של מיכל. השתיים היו מאוד קרובות ומיכל מספרת על אישה עוצמתית שעלתה לבדה מבולגריה בגיל 18, הצטרפה ללח"י וקיבלה את תפקיד המקשרת בין המפקדים הבכירים לבין העולם החיצון.
"סבתא הייתה המקשרת של סבא, שהיה אחד משלושת מנהיגי הלח"י אחרי רצח יאיר שטרן. הם בילו המון זמן ביחד ונקשרה ביניהם אהבה והם החליטו שהם מתחתנים תוך כדי פעילות המחתרת והלחימה. היה בכך גם אקט סמלי, כדי להראות שגם תחת אש אפשר להמשיך בחיים רגילים".
גם בשנתיים האחרונות צעירים לוחמים התחתנו תוך כדי המלחמה.
"נכון, וסבתא וסבא שלי, תוך כדי שהם נרדפים שניהם בגלל פעילותם במחתרת, הביאו ילד לעולם, את דוד שלי יאיר. כיוון שסבא נאלץ להסתתר מפני הבריטים, סבתא הלכה ללדת עם חבר אחר מהמחתרת, וסיפרה לי שלאחר הלידה, כאשר טיפלה לבדה בתינוק, הרגישה שהיא 'ילדה שמגדלת ילד'.
"קצת לאחר מכן סבא נעצר על ידי הבריטים ונשלח למעצר באפריקה עם עוד חברי מחתרות, וסבתא שלי, שבינתיים נעצרה גם היא על ידי הבריטים, החלה לשבות רעב, כדי שיאפשרו לה לחזור לתינוק שלה".
בזמנו סבא שלך אמר על בנימין נתניהו שהוא "מלאך חבלה". מה הוא היה אומר היום?
"הרבה מזכירים לי את זה, ואני עונה שלסבא שלי היו אמירות הרבה יותר מעניינות. סבא לא אמר שום דבר ממקום אישי, וגם את המשפט הזה אמר כי לנגד עיניו הייתה טובת המדינה, לאחר שנתניהו המשיך את הסכמי אוסלו, וסבא התאכזב מכך. את סבא שלי עניינה רק טובת המדינה ולא שום דבר אחר".
ומה הוא היה אומר היום על מה שקורה במדינה שכל כך אהב?
"הוא היה שמח מהדור המדהים הזה שצמח כאן ומהנכונות של הצעירים להילחם".
ומה היה אומר על ההנהגה?
"הוא היה מדרבן אותם ליצור אחדות. סבא שלי הלך פעמיים לממשלת אחדות, גם כאשר בשנת 1988 הייתה לו אפשרות להקים ממשלת ימין צרה עם חרדים, הוא בחר ללכת לממשלת אחדות רחבה. הוא ידע שרק באחדות מלאה נהיה חזקים מול האויבים שלנו, הוא הבין עד כמה שהמריבות מחלישות אותנו ולכן למרות שהיה יכול להקים ממשלה צרה הוא הלך שוב לאחדות, כששמעון פרס הוא שר החוץ ויצחק רבין הוא שר הביטחון.
"רק אחרי התרגיל המסריח, סבא כן הלך לממשלת ימין צרה. הוא גם זה שכראש ממשלה הביא לארץ יותר ממיליון עולים מברית-המועצות, כי הוא ידע עד כמה זה חשוב", היא מסכמת את מה שאפשר לשמוע ולקרוא עוד שעות רבות, על מנהיגות במובנים הישנים והטובים שלה. "הוא היה מחפש מה המנהיגים יכולים לעשות למען טובת המדינה, הרי בסוף כולנו רוצים את טובת המדינה".
דבר נוסף שבעיניה הממשלה הנוכחית צריכה ללמוד מהערכים של מחתרת הלח"י קשור בגיוס של כולם. דיאמנט מזכירה שבלח"י הייתה מחלקה חרדית של לוחמים ממאה שערים, שגם למדו תורה וקיימו מצוות וגם נלחמו על הקמת המדינה.
"אחד מהם היה הרב מנשה אייכלר, שהבן שלו היום ביהדות התורה, וזה דבר חשוב שהממשלה שלנו יכולה לקחת וללמוד. כדאי שההנהגה תסתכל איך הצליח שילוב החרדים במלחמה על המדינה בימים ההם, ותעשה הכל כדי שהוא יצליח גם היום ויהווה מודל".
