כיאה למנהיגת אופוזיציה בממשל דיקטטורי שזכתה בפרס נובל לשלום, מריה קורינה מצ‘אדו הייתה מוכנה לקחת סיכונים גדולים מאוד כדי לקבל את הפרס שלה באוסלו. הדרך שלה – שבוודאי תהפוך לסרט של נטפליקס בתוך כמה שבועות – כללה יציאה מהמחבוא שלה, עקיפה של מחסומים צבאיים, הפלגה של שעות בים סוער ותפילה שהספינה הקטנה שהבריחה אותה לא תותקף בידי מזל"ט אמריקאי.
לבסוף, מצ'אדו הגיעה מאוחר מדי לאוסלו – והחמיצה את הטקס – אבל זה לא פגע בניצחון המדהים שלה. את מצ'אדו חילצה חברה בשם Grey Bull Rescue, המנוהלת על ידי יוצאי צבא אמריקאים מיחידות מבצעים מיוחדים ומודיעין ומתמחה בחילוץ אנשים ממקומות מסוכנים. החברה, שהוקמה ב-2021 אחרי הנסיגה הכאוטית של ארה"ב מאפגניסטן, חילצה עד כה כ-800 איש, אבל בריאן סטרן, שעומד בראשה, אמר ל"הניו יורק טיימס" כי החילוץ של מצ'אדו היה מאתגר במיוחד. החברה כינתה את המבצע "דינמיט הזהב" – זהב, על שם המדליה בת 18 קראט שחיכתה למצ'אדו, ודינמיט, כמחווה להמצאה המפורסמת ביותר של אלפרד נובל.
השלב הראשון בבריחה היה דרך היבשה. מצ'אדו נמצאה במשך כשנה במקום מחבוא בוונצואלה, כשחייליו של הנשיא ניקולס מדורו מחפשים אותה. כחלק מהבריחה היא יצאה עם מלוויה מפרבר בקראקס, שם הסתתרה, לכפר דייגים על החוף. בדרך הם נתקלו בעשר נקודות ביקורת צבאיות, אבל הצליחו להתחמק. ביום שלישי שעבר נשאה אותה סירת דיג מחופי ונצואלה לסירה אחרת בים הקריבי, שם המתין לה בריאן סטרן. הם בילו יותר מעשר שעות בניווט במים סוערים וגלים גבוהים בדרכם לקוראסאו.
בדרך עברו בקטע ים שנמצא תחת מעקב צבאי אמריקאי כבד, ובו מופגזות סירות דיג שממשל טראמפ טוען כי מעבירות סמים לארה"ב. אף שההפצצות האלה בעייתיות מאוד מבחינה חוקית, מצ'אדו נחשבת תומכת נלהבת במבצע – מה שהפך את הזכייה שלה בפרס נובל לשלום לשנויה במחלוקת. לפי סטרן, ממשלת ארה"ב לא הייתה מעורבת במבצע, אבל החברה שלו יידעה את הגורמים הביטחוניים על התוכנית כדי שלא יירו על הסירה הקטנה.
בסופו של דבר הגיעה מצ'אדו ביום רביעי לפנות בוקר לקוראסאו. שלוש שעות ומקלחת מאוחר יותר, עלתה למטוס פרטי שלקח אותה לאוסלו. עכשיו נותר לחכות לסיפור על חזרתה לוונצואלה.
