יום שישי, 14 בדצמבר 2001, השבוע לפני 24 שנה. שחקני הפועל חיפה סיימו את הארוחה בבית המלון בת"א, שבו שהו לקראת המשחק נגד עירוני ראשל"צ למחרת, וכאשר יצאו מחדר האוכל, קצת אחרי השעה שמונה בערב, הם שמעו את הבשורה המרה: הבעלים של הקבוצה רובי שפירא שם קץ לחייו בביתו בניגריה. חצי שעה מאוחר יותר ביקש מהם המנהל אפרים גבאי לאסוף את חפציהם מהחדרים ולעלות על האוטובוס, שהחזיר אותם לחיפה. המשחק בראשל"צ נדחה, ועל עתיד הקבוצה, שכבר אז היה לוט בערפל, נפל ענן שחור כבד.
לפני שהתאבד ניהל שפירא ז"ל מספר שיחות פרידה מבני משפחה וחברים. אחד מהם, מנכ"ל הפועל חיפה אבי קאופמן, סיפר בדמעות: "היו לי עם רובי מאות שעות של שיחות, אבל זו תישאר לעולמים. אני יכול לומר שרובי נשמע עייף. הוא אמר לי שהוא לא יכול לסבול יותר את הבושה. אפשר היה להבין על מה הוא חושב. התחננתי בפניו שלא ישאיר אותי לבד, אבל הוא נשבר כנראה. אני לא יכול להאמין. אני פשוט בהלם, איזה אדם".
שפירא ניסה לשוחח גם עם המאמן גיא לוי, אבל האחרון לא היה זמין בטלפון והוא השאיר לו הודעה קצת אחרי השעה 17.00. "הוא סיים אותה במילים 'שמור על עצמך' וזו לא הייתה הדרך הרגילה שבה היה מסיים שיחות", אמר לוי. "ב-19.30 קיבלתי את ההודעה. לא האמנתי שדבר כזה קורה. רובי היה אדם מקסים, מלא שמחת חיים ושופע אופטימיות. קשה לי לעכל מה שקרה. זו אבידה גדולה לי באופן אישי ולמועדון בכלל. כל הדברים שהתעסקנו בהם הם לא לעניין עכשיו. איבדנו אדם יקר, כל כך אמיתי. הפועל חיפה הייתה חלק מהמשפחה שלו, הוא אהב את השחקנים אהבת נפש. איבדנו אדם גדול וננסה לנחם את המשפחה ככל שניתן".
עשה הון באפריקה
רובי שפירא היה דמות מיוחדת בכדורגל הישראלי. יליד קריית חיים, שעשה את הונו מניהול בתי קירור לדגי מאכל בניגריה, חזר לארץ בתחילת שנות ה-90 והחל לתמוך כספית בהפועל חיפה כדי להנציח את זכרו של אחיו יוסי, שהיה אוהד הקבוצה ונפטר ממחלת הסרטן. בתחילת עונת 1993/4 הוא הוכרז רשמית כבעלים של הקבוצה, הזרמת הכספים גברה, ובקבוצה הוחתמו כוכבים כמו זאהי ארמלי, ראובן עטר, טל בנין, רן בן-שמעון וג'ובאני רוסו, שקיבלו סכומים שלא שולמו עד אז בישראל. גם רשימת המאמנים הייתה מכובדת וכללה בין היתר את אמציה לבקוביץ', דרור קשטן, אברם גרנט ואלי גוטמן, שהוביל בסופו של דבר את הפועל חיפה לאליפות בעונת 1998/9.
בקיץ 1999 רובי בנה קבוצה שהצליחה גם באירופה, אבל העול הכלכלי החל להעיק עליו. כרטיסי השחקן שועבדו לחברת דגים הולנדית, המשכורות התעכבו, שחקנים שוחררו והתקציב קוצץ. הביקורות על שפירא גברו, ובאותו ערב שבת הוא התאבד ביריית כדור בליבו. בן 51 היה במותו.
