יעקב ברדוגו הוא איש מקסים, מרתק ומורכב. ככה לפחות חושב רוני קובן. בראיון ל-103FM לקראת שידור התוכנית "פגישה" שבה התארח ברדוגו, סיפר קובן שככה הרגיש איתו באחד על אחד. כמה מקסים? כזה שאפילו יריב לוין, מיקי זוהר ושלמה קרעי, לא אנשים עדינים במיוחד, טענו שברדוגו סחט אותם באיומים.
כמה מרתק? כזה שאמר שיועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, הוא דיקטטור משפטי וממפלגת צלאח א-דין.
כמה מורכב? כזה שגרם לצופים בבית בעיקר לתהות למה צריך לראיין בכאן 11 את האיש שמעוניין לפרק את התאגיד באמצעות מינויים של אנשי ימין. נשמע דווקא פשוט יחסית. באיקאה היו מקנאים.
קובן ניגש לראיון כאילו היה קווין רובין באתגר שהניצחון בו שייך לאחרון שיוצא מקרוואן בלי להקיא (אתגר אמיתי, אגב). מטרה בלי מטרה. עימות למען העימות. ברדוגו יישאר עצמו גם כשקובן צועק ומתרגש שגוזלים לו את המקצוע.
למעשה, עוד לפני ששודר הראיון נראה שהנרטיב היחצני שלו היה בעיקר החוויה שהייתה לקובן. הוא סיפר ש"זה הראיון הכי אגרסיבי שעשיתי בחיי. הרגשתי באולפן שאני עושה משהו שבעוד 40 שנה אני אסתכל עליו אולי מבית סוהר. זה רגע בזמן שאני נלחם על העיתונות". קובן הוסיף שהוא ממליץ לראות את התוכנית עם חטיפים. ידוע שאם כבר מלחמה על עיתונות, אז לפחות שתהיה על בטן מלאה. גם אם זה במזון מעובד וקלוריות וסצנות ריקות.
השוס הגדול הוא המשחק "לחקור או לחקור". פורמט מקורי שנותן תשובות חד-משמעיות. ברדוגו למשל חושב שרונן בר היה צריך להיחקר תוך כדי מעצר במרתף, בצינוק, עד שיגלה את כל האמת. שקמה ברסלר, גלי בהרב מיארה. כולם צריכים לתת דין וחשבון על 7 באוקטובר. רק נתניהו נע בטווח שבין מתן עדות פתוחה לבין לחקור. אכן הפתעה משוגעת.
קובן ניסה. דיבר וקרא, הכין היטב חומרים וכרטיסיות, אבל לא הצליח להוציא שום אמת מברדוגו. ונשאלת השאלה למה להביא שופר ולהדהד את הדברים שלו בתוך ערוץ שהוא עצמו מבקש לשנות?
איזה ערך יש לדיון עם איש שלא בא לדבר. שנמלט ממלכודות של מעשים על ידי להטוטי מילים. הכנעת השפה לצרכיו. אין שום נקודה שיכולה לתת תועלת חוץ מלהראות את מה שכבר ידענו. ברדוגו לא מחבב במיוחד את אהרן ברק, את איל נוה מאחים לנשק, את אהוד אולמרט. ולא היה מחבב גם את הדרדרסים אם הם היו אומרים משהו על נתניהו או מפריעים לו בתוכניות שליטה במוקדי כוח.
ברדוגו הוא איש ללא פחד. זה כבר ידענו. ההפתעה היא דווקא קובן. בראיון "לחדשות הלילה" של כאן אמר שהוא שואל את עצמו אם ברדוגו מאמין לכל מה שהוא אומר. "אני לא בטוח", השיב לעצמו. אם זה ככה אז אולי היה שווה לגנוז את הפרק. כאב הבטן מהחטיפים כנראה היה נמנע.
בקטנה
אופירה אסייג ראיינה ב-12 את מיכל הקטנה אחרי שדחפה באופן אגרסיבי את הפנים של שני ילדיה לתוך עוגות. זה היה ראיון שאליו הגיעה הקטנה מוכנה מאוד. קיבלה אחריות, קיבלה את הביקורת ובעיקר קיבלה עוד אייטם כפי שקיוותה. אולי בשנה הבאה היא אפילו יכולה להביא עוגה בעצמה לאולפן במחוות שנה לאירוע. השאלה את מי היא צריכה לדחוף לשם הפעם.
