רגע של נחת מלווה באנחת רווחה נרשם במערכת המשפט עם היוודע פסק הדין של שופטי בג"ץ, שמנע את פיטורי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ואת המסלול שהמציאה הממשלה במטרה להדיחה. אבל איש במערכת לא נח על זרי הדפנה. העיניים ממשיכות להיות ממוקדות בכדור, שכן המהפכה המשפטית שמקדמת הממשלה הכוללת פגיעה במעמד, בסמכות ובעוצמת מוסד היועץ המשפטי לממשלה - ממשיכה בכל הכוח.
בית המשפט העליון העניק ליועמ"שית מעטפת הגנה מושלמת מפני שימוש לא תקין בחוק ובהסכמות פוליטיות שהיו שרירות וקיימות זה עשרות שנים, לשם מינוי או הדחת יועץ משפטי לממשלה. החל מוועדת שמגר שמונתה תחת ממשלת בנימין נתניהו ב-1997 לשם ביצור מעמד היועץ.
הוועדה נועדה בעיקר לשם כך שהחלטות היועץ לא יהיו מושפעות מגחמות פוליטיות של הממשלה, וכדי לנטרל אותו מכל השפעה פוליטית על החלטותיו כתובע הראשי, כיועץ המשפטי לממשלה, וכמייצג אינטרס הציבור בבתי המשפט ובפני מוסדות השלטון.
אבל פסק הדין נחשב בקרב גורמים פוליטיים בקואליציה כמי שנכתב על קרח. אין פלא ששר המשפטים יריב לוין פירסם מיד תגובה שבה הוא כופר בהחלטת בג"ץ. כאידיאולוג וכפרשן אלטרנטיבי של המערכת המשפטית, אומר לוין שלבג"ץ אין לגיטימציה לכפות על ממשלה יועץ משפטי שאין לה אמון בו, ושהודח פה אחד על ידי כל חבריה.
כמי שמנסה למנות "תובע מיוחד" שיחקור את היועמ"שית ויביא להדחתה במסגרת פרשת הפצ"רית, קובע לוין שמתן פסק הדין בעיתוי הזה, נכתב "כאשר עננה כבדה מרחפת מעל ראשה של היועצת המודחת, פסק הדין הוא עוד חוליה במאמץ של שופטי העליון לחבל בחקירה ולחלץ את עו"ד בהרב-מיארה".
בניגוד לדברי לוין, שרואה בפסק הדין אקטיביזם קיצוני של שופטי העליון, פסק הדין הוא דווקא שמרני. הוא שומר על המסורת החוקתית של המערכת המשפטית, למרות הניסיון הפוליטי של קואליציית נתניהו להשתלט עליה ולשנות את ה-DNA שלה.
פסק הדין שומר על מוסד היועץ המשפטי לממשלה וגם על בית המשפט העליון מפני פגיעות בהווה ובעתיד במסורת החוקתית הנוהגת מאז קום המדינה, מפני סימון מטרות בדמות שומרי סף מקצועיים, מפני שימוש לרעה בכוח השלטוני כדי לפגוע במערכת מקצועית, ובעיקר מפני פוליטיזיציה של שלטון החוק.
אך למרות זאת, לשופטים ולבהרב-מיארה אין דקת מנוחה. לפני ובמהלך דיוני בג"ץ בהדחת היועמ"שית כבר הגו בקואליציה תוכנית חלופית לאי-הכרה בפיטורים מתוך הערכה מושכלת שהשופטים יבטלו את החלטת הממשלה. לכן, יש משהו מטעה בתוצאת פסק הדין.
שר המשפטים וכמה משרי הממשלה כלל לא מכירים בסמכות היועמ"שית. הממשלה מתנהלת כבר יותר משנה כמי שרואה, בניגוד לפסיקות בג"ץ, את חוות הדעת של היועצת כלא מחייבות. מה שהיה בעבר נדיר הפך לשגרה, כשהקואליציה חזקה ומאוחדת נגד הייעוץ המשפטי לממשלה ולא מתחשבת בחוות הדעת. כך חוקים בעייתיים מועברים להמשך חקיקה, וכך גם בוועדות הכנסת.
בניגוד לדברי לוין, פסק הדין הוא דווקא שמרני. הוא שומר על המסורת החוקתית של המערכת המשפטית, למרות הניסיון הפוליטי של קואליציית נתניהו להשתלט עליה ולשנות את ה-DNA שלה
