בתום לילה מתוח החלו לזרום אתמול המונים אל חוף בונדיי בסידני, מוקד התיירות השמח והאייקוני שהפך לשדה קטל, כשחגיגות נר ראשון של חנוכה הופרעו על ידי שני מחבלים שרצחו 15 בני אדם – הקטנה שבהם בת עשר, המבוגר ביותר בן 87. כ-40 פצועים פונו לבתי החולים.
ראש ממשלת אוסטרליה אנתוני אלבניזי היה בין הראשונים שהגיעו למקום, הניח זר פרחים והביע את תנחומיו לקהילה המקומית. אליו הצטרפו חברי ממשלה, רבנים, מנהיגי הקהילה היהודית ואוסטרלים שהגיעו מכל רחבי סידני להתאבל ולהזדהות עם הנפגעים. למקום, שהפך לאתר זיכרון מאולתר עם ערימה ענקית של זרי פרחים, נרות זיכרון ונרות חנוכה, חזרו גם ניצולים שהצליחו להימלט יום קודם מהטבח.
מפגש מרגש נערך בין ג'ס, אישה בחודש החמישי להריונה מהקהילה היהודית המקומית, ובין הוריה של ג'יג'י מילר, ילדה בת שלוש שאותה הצילה. בזמן מתקפת הטרור, ווין מילר הצליח להימלט עם בתו הגדולה, אך כאשר התקשר לאשתו ונסה גילה כי בתם ג'יג'י נעלמה. האם החלה לחפש את בתה, תוך שהיא רצה תחת אש בין הקורבנות.
במקביל, ג'ס ראתה את בעלה נמלט עם בנם, והחלה לחפש את בנה השני. היא הבחינה בפעוטה בוכה ומחפשת את אמא שלה, וללא היסוס הרימה אותה ורצה למקום מוגן. ברגע שפסקו היריות רץ ווין לחפש את ג'יג'י. "חיפשתי אותה בין גופות ודם והייתי מיואש ומפוחד", הוא סיפר, "חששתי מהגרוע ביותר עד שראיתי את שמלתה הוורודה מתחת לאישה ששכבה עליה. היא אמרה לי, 'זאת הבת שלך? אל תדאג, הגנתי עליה'. ראיתי דם על שתיהן, והאישה אמרה לי שזה הדם של האישה שנורתה למוות לידה".
ווין לקח את מספר הטלפון של ג'ס, שבינתיים מצאה גם היא את בנה האובד, וכשנפגשו אתמול ונסה לא הפסיקה לבכות ולחבק ולנשק את האישה שהצילה את בתה. כשנשאלה מדוע הצילה ילדה זרה, כשהיא לא יודעת היכן בנה ומנסה להימלט מהכדורים השורקים בחודש החמישי להריונה, ענתה: "ראיתי בין הגופות ילדה בוכה וצועקת 'אמא'. לא יכולתי להשאיר אותה שם".
הרב יוסי פרידמן היה אתמול בחוף בונדיי במשך שעות רבות. לדבריו, "הגיעו אלפי אנשים, יהודים ולא יהודים. היה לאנשים צורך להתפלל, לומר קדיש ולבכות. הגיעו גם קבוצות של בני נוער, שהתחבקו ושרו. שמעתי שוב ושוב את ההמנון האוסטרלי, את ההמנון הישראלי, ואת תפילת 'עושה שלום' ברקע. אין ספק, מתקפת הטרור הזו שינתה לעד את אוסטרליה. לא נרשה לשנאה וטרור להשתלט על חיינו. אנחנו חוגגים את חנוכה בבונדיי כבר 40 שנה, ונמשיך לחגוג".
הרב פרידמן איבד בפיגוע שני חברים קרובים: הרב אלי שלנגר והרב יעקב הלוי לויטין זכרונם לברכה. "הם היו אחראים על ארגון מסיבת החנוכה", סיפר, "היו אהובים על הקהילה, ואירחו במהלך השנים הרבה מטיילים ישראלים. עם הרב אלי חגגנו לפני שבועות ספורים את ברית המילה של בנו, ועכשיו הוא השאיר אלמנה עם חמישה יתומים". טיבור וייצן (78) ז"ל, קרוב משפחה של הרב פרידמן, נהרג גם הוא כאשר הגן בגופו על אשתו.
אתמול פורסמו שמותיהם של ארבעה נרצחים נוספים: ראובן מוריסון (62) ז”ל, במקור מברית המועצות, חבר בקהילת חב"ד באוסטרליה. מטילדה ז”ל בת ה-10, שמשפחתה לא הסכימה לפרסם את שם המשפחה שלה, אך הפיצה תמונות שלה לתקשורת. השוטר לשעבר פיטר מייגר, ששירת כמעט 40 שנה במשטרת ניו סאות' ווילס ושימש כצלם פרילאנס באירוע לחנוכה של חב"ד. ומריקה פוגני (82) ז”ל, חברת הקהילה היהודית בסידני.
במקביל, התאסף קהל מחוץ לבית החולים שבו מאושפז אחמד אל-אחמד, המהגר המוסלמי שתועד מסתער על אחד המחבלים, האב סג'יד אכרם, וחוטף ממנו את נשקו. אחמד (43), אב לשני ילדים ובעלים של חנות ירקות שהיגר מסוריה בשנת 2026, נפגע מירי ועובר סדרת ניתוחים בבית החולים. משפחתו טענה שהוא הסתער על המחבל כשהתחמושת שלו נגמרה. הוא הפך לגיבור באוסטרליה, ונכון לאתמול גויס למענו סכום של 1.1 מיליון דולר אוסטרלי (כ-730 אלף דולר אמריקאי) בקמפיין גיוס מימון המונים.
ראש הממשלה האוסטרלי אלבניזי אמר כל הסימנים מראים שסג'יד ובנו נאביד (האב חוסל, הבן בתרדמת) פעלו לבדם ולא היו חלק מתא טרור. במקביל לדבריו פורסם בתקשורת האוסטרלית כי בנובמבר, שבועות לפני מתקפת הטרור, נסעו השניים לביקור בפיליפינים. הכיוון המרכזי כרגע בחקירה של המשטרה הפדרלית הוא שהשניים נשבעו אמונים לדאעש, ונסעו לאי בפיליפינים שבו מתאמנים ג'יהאדיסטים של דאעש.
בעקבות הטבח חוששים במערכת הביטחון מפיגועי חקיינות של גורמים ג'יאהדיסטים גם במקומות אחרים בעולם – הן נגד יעדים של קהילות יהודיות והן נגד נציגויות רשמיות של מדינת ישראל. על רקע זה הונחו נציגויות ישראל בעולם להימנע במהלך השבוע הקרוב מאירועי הדלקת נרות במתחמים פתוחים מחשש למתקפות נוסח זו שבוצעה באוסטרליה. זאת בנוסף להעלאת רמת כוננות האבטחה, כפי שנעשה מדי שנה בתקופות חגים – כולל לפני חנוכה הנוכחי.
כוננות האבטחה בנציגויות הועלתה כבר אחרי טבח 7 באוקטובר, בד בבד עם התעצמות הגל האנטישמי והאנטי-ישראלי בעולם, והיא לא הוחזרה לשגרה גם אחרי סיום המלחמה. במקביל, בחלק ממדינות העולם הונחו הדיפלומטים הישראלים לא להגיע לבתי כנסת או משרדי הקהילות היהודיות מחשש לפעולות טרור. במדינות אחרות ההחלטה נתונה עדיין בידי קב"ט השגרירות.
