מאמצי הממשלה לקידום הרפורמה המשפטית ולחקיקת חוקים משני סדרי עולם אף פעם לא פסקו. אך גם במונחיה, אתמול היה יום אינטנסיבי במיוחד.
הקואליציה קידמה אתמול בליץ של חקיקה פרטית שנויה במחלוקת. לכל אחד מהחוקים שעברו בקריאה טרומית, העבירה היועמ"שית גלי בהרב-מיארה התנגדות קודמת בדיוני ועדת השרים לחקיקה. הבליץ הגיע לא במקרה: אחרי שבועות שבהם חברי הכנסת החרדים תמכו רק חלקית בחקיקה טרומית של הקואליציה, כעת החרדים חזרו להצביע יחד איתה. זאת לאור קידום דיוני חוק הפטור מגיוס. כעת השתחררו בפקק החקיקה גם ארבעה חוקים שנויים במחלוקת שחיכו הרבה זמן על המדף, אך לא מדובר במכסה חריגה של חוקים אלא רק בצירוף השנויים במחלוקת ביום אחד.
חלק מהחוקים מקודמים בתמיכת הממשלה והשרים הרלוונטיים, והקואליציה מחכה הרבה זמן לקדמם. החוק שנחשב לדחוף ביותר לממשלה מבין החוקים שעברו הוא חוק ההרכבים האוטמטי של ח"כ שמחה רוטמן בגיבוי שר המשפטים יריב לוין, והוא יקודם במהירות עד סוף כנס החורף בכפוף להמשך התמיכה של החרדים. מדובר בחוק שהוא הלכה למעשה המשך של הרפורמה המשפטית והוא מציע להפקיע את הסמכות של נשיא העליון לקבוע את ההרכבים של השופטים בדיונים. מדובר בסמכות אשר נתונה לו בחוק בתי המשפט, והנשיא משתמש בה לקבוע בין היתר האם יתקיים הרכב סניוריטי למשל או הרכב מורחב בדיונים בעלי חשיבות ציבורית, וכן כדי לשבץ שופטים עם מומחיות לפי תחום הדיון.
הנימוק לקידום החוק של רוטמן והקואליציה הוא כי נשיא העליון משתמש בשיבוץ שופטים לפי השקפת עולמו ולמעשה "מכוון ומשפיע" על הדיון, בעיקר אם שובץ הרכב עם רוב של שופטים שנחשבים "אקטיביסטים". לכן הם מציעים להוציא יד אנושית מכך ולאפשר למחשב אוטומטי לקבוע. לפי סעיף אחר בהצעה, רק רוב של שופטים יוכל להחליט על דיון נוסף בתיק מסוים. כיום, לנשיא העליון או לשופט שהסמיך לכך יש את הסמכות לקבוע על דיון נוסף. בחוות דעת ממאי האחרון הגדירה היועמ"שית גלי בהרב-מיארה את מהלך החקיקה "חפוז, לא מעמיק וללא עבודת מטה רצינית".
חוק נוסף שחשוב לליכוד, ובעיקר לשר דודי אמסלם, הוא חוק הדירקטורים המכונה חוק הג'ובים בחברות הממשלתיות. מטרת החוק שמקודם בשתי הצעות משלימות של ח"כ אביחי בוארון וח"כ ניסים ואטורי היא לבטל את נבחרת הדירקטורים הנוכחית ובעיקר לבטל את ההגבלות על מינויים בעלי זיקה פוליטית של חברי מרכז ליכוד. עד היום, כדי לבטל את הבעיה של זיקה פוליטית המועמד היה נדרש להציג "כישורים מיוחדים לתפקיד" - דבר שיבוטל בחוק.
שתי הההצעות מקודמת למרות ביקורת קשה שמתח עליהן המשנה ליועמ"שית גיל לימון. הצעות החוק "קידום הצעת החוק יוביל לפוליטיזציה של החברות הממשלתיות... ויפגע קשות במקצועיות הניהול שלהן. הדבר ישפיע באופן ישיר על התוצאות העסקיות של החברות, על כלכלת ישראל, על איכות השירותים החיוניים הניתנים לאזרחים דרך החברות הממשלתיות ועל מעמדה של ישראל כמדינה המחויבת לעקרונות של ממשל תאגידי תקין".
שני חוקים אחרים שעברו אתמול צפויים לסיים את דרכם כ"הצהרות חוק": הם נועדו בעיקר ככלי לחברי הכנסת לקבל כותרות ולקדם את מיקומם בפריימריז המתקרבים בליכוד באמצעות חוקים פופוליסטיים. הראשון הוא החוק של הח"כים אריאל קלנר ואושר שקלים לפיהם שר הביטחון יוכל לשלול הטבות לבכירי מערכת הביטחון בעבר ובהווה אם קראו לסרבנות, מרי אזרחי, תמיכה בפגיעה בישראל והטלת סנקציות או הוצאת דיבה למדינה. החוק כונה חוק "יאיר גולן" בשל התבטאויות בנושא של יו"ר הדמוקרטים וכן בכירים אחרים כמו הרמטכ"ל לשעבר בוגי יעלון בדגש על הנעשה בעזה על ידי צה"ל. בדברי ההסבר להצעה נכתב: "חופש הביטוי שמור לכל אזרח במדינה, אך מערכות הביטחון של מדינת ישראל לא יוכלו מוסרית ומעשית להשלים עם פגיעה בביטחון מצד יוצאי המערכת שנהנים ממעמד, יוקרה, הטבות חומריות והשקעה רבת-שנים של משאבים בפיתוחם והכשרתם". ההצעה גם היא זכתה לביקורת חריפה מהיועמ"שית.
חוק נוסף שלא צפוי להתקדם ומציע לכפות זהות יהודית במרחב הציבורי בחקיקה. זאת במקום להשאיר את הסוגיה החשובה הזאת אצלו הציבור הישראלי, שרובו מחובר למסורת בדרכו בזיקה חיובית. מדובר בחוק של גלית דיסטל-אטבריאן שמחייב שורת צעדים במרחב הציבורי (ראה טבלה). גם הצעה זו צפויה להישאר "הצהרת חוק".
