משרד התחבורה ונת"ע יקיימו הבוקר טקס חגיגי לציון הנחת אבן הפינה לפרויקט המטרו בגוש דן, במעמד רה"מ בנימין נתניהו, שרת התחבורה מירי רגב ומנכ"ל משרדה משה בן זקן. אלא שבזמן שרגב חוגגת – רשות המטרו, הגוף שאמור לנהל, לתכלל ולפקח על הפרויקט כולו, הולך ומתפורר. הרשות נותרה בלי יו"ר ועם חמישה עובדים בלבד, שאמורים להוביל את פרויקט התשתיות הגדול והיקר ביותר שבוצע אי פעם בישראל.
עלות המיזם מוערכת בכ-150 עד 200 מיליארד שקל והוא אמור לשרת בעתיד כ-2 מיליון נוסעים ביום. תאריך הסיום למיזם השאפתני היה במקור 2032, אך אחרי עיכובים רבים הוא לא צפוי להגיע לקו הסיום לפני 2040. אלא שגם היעד הרחוק הזה עלול להתארך אם רשות המטרו לא תצליח לבצע את תפקידה.
רשות המטרו הוקמה בשנת 2021, מתוך הבנה ממשלתית שמדובר בפרויקט חריג בהיקפו, והעניק לרשות סמכויות רחבות, כולל אחריות על תיאום בין משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות והחברות המבצעות, פיקוח על קצב ההתקדמות, הסרת חסמים רגולטוריים ועוד. אולם בפועל, הרשות פועלת כיום עם חמישה עובדים בלבד. ראש הרשות, עוזי יצחקי, דמות מקצועית ומוערכת, עזב לאחר חמישה חודשים בלבד ומאז לא מונה לו מחליף, והרשות לא יכולה לגייס עובדים נוספים. גורמים המעורים בפרטים מדברים על יחסים קשים במיוחד שהיו בין הנהלת משרד התחבורה לבין יצחקי, ועל ניסיון להכפיף את הרשות לשליטה ישירה של המשרד, בניגוד לרוח החוק שביקש לייצר גוף עצמאי.
המצב הנוכחי רחוק מאוד מהמודל שנקבע בחוק. רשות המטרו אמורה להיות הגוף המתכלל שמוודא שהמערכת כולה מתפקדת. נת"ע, החברה המבצעת, אחראית על החפירות, התכנון והביצוע בשטח, אך אינה יכולה לפקח על עצמה, והיא מנהלת במקביל שני פרויקטים גדולים של רכבות קלות, והעומס הניהולי עליה משמעותי. ללא רשות מטרו מתפקדת, נוצר ואקום שבו אין גוף אחד שמרכז את קבלת ההחלטות, מפקח על לוחות הזמנים ודואג לאינטרס הציבורי הרחב.
בנק ישראל כבר הזהיר כי עיכוב עלול לגרור עלויות משקיות כבדות, אבל בשטח כמעט שאין עדיין חפירות משמעותיות. ללא מינוי מיידי של ראש רשות, הרחבת כוח האדם ומתן גיבוי אמיתי לעצמאותה, פרויקט הדגל של התחבורה הציבורית בישראל עלול להתעכב עוד שנים, בעיקר בגלל כשל ניהולי ומוסדי.
ללא רשות מטרו מתפקדת, נוצר ואקום שבו אין גוף אחד שמרכז את קבלת ההחלטות, מפקח על לוחות הזמנים ודואג לאינטרס הציבורי הרחב
