1. כל מדינה בעולם, עוד מימים קדומים, מתקיימת מכספי המסים שגובה ממשלתה מאזרחיה. ככל שמספר משלמי המסים גדול יותר ושיעורם של המסים ביחס לתוצר גבוה יותר – כך רמת החיים של התושבים תהיה גבוהה יותר ויהיה אפשר אפילו להפחיתם. רמת החיים של רוב תושבי ישראל גבוהה יחסית למדינות נחשלות, אך עדיין נמוכה יחסית למדינות המתקדמות בעולם.
2. בחינה קצרה של נתוני גביית המסים מסבירה את התמונה העגומה בישראל: משקל הכנסות המסים כאחוז מהתוצר הגיע בשנה האחרונה בישראל ל-30.9% בלבד. בהשוואה למדינות המתקדמות מדובר בפיגור מדאיג וגדול מאוד: בדנמרק ובבלגיה משקל המסים כאחוז מהתוצר מגיע ל-45%, באוסטריה ל-44%, בצרפת ל-43.5%, באיטליה ל-43% ואפילו בפולין מדובר ב-36.5%. נכון, בארה"ב השיעור הוא רק 25.5%, אולם כאן מדובר בשיעורי מסים נמוכים. בטורקיה, אגב, השיעור הוא רק 24% ובמקסיקו שאנו לא רוצים להידמות לה רק 18%.
3. כדי שיהיו לממשלת ישראל תקציבים גדולים יותר להשקעות דחופות בחינוך, בבריאות, בתשתיות, ברווחה ובתחומים כמו הבינה המלאכותית ובמדע, צריכים להתרחש בהקדם תמורות חשובות: גברים חרדים ונשים ערביות חייבים להצטרף לשוק העבודה בשיעורים גבוהים, רשות המסים חייבת להיאבק ביתר שאת בהעלמות המס העצומות ועל הממשלה להשקיע את הכספים בתחומים שהוזכרו במקום במשרדי ממשלה מיותרים לגמרי ובשיפוץ קברי צדיקים. כך נתקדם במעלה טבלת ההכנסות ממסים כאחוז מהתוצר שדווקא עומד על מספר גבוה יחסית בישראל.
