במדינה שבה בנובמבר עדיין לובשים בגדים קצרים ותוהים היכן העונה הקרה, כל הצטרפות של ספורטאי למשלחת הישראלית לאולימפיאדת החורף מעלה גבה. הרי איפה בארץ שטופת השמש שלנו צץ החלום לעסוק בסקי, בהחלקה או בכל ענף אחר שדורש ציוד שהוא מעבר לבגד-ים, קרם הגנה וכפכפים?
עבור ד"ר אטילה מיהאי קרטס, בן 37, שעלָה מהונגריה ויהיה הנציג הראשון של ישראל בסקי קרוס קאנטרי – או במילים פשוטות, גלישה למרחקים ארוכים – השאלה הזאת מובנת מאליה. יחד עם זאת, הוא רוצה שהסיפור שלו יהדהד לא רק בתחום הספורט, אלא גם כהשראה כללית. מה כל כך מיוחד בו? עד 2018 הוא לא היה שונה מהישראלים, שלא ידעו הרבה על ענפי החורף.
2 צפייה בגלריה
"הוכחתי שאפשר להיות ספורטאי חורף גם אם אתה מישראל"
(Christian Bruna/VOIGT, Getty Images)
סקי קרוס קאנטרי הוא ענף חורף שבו גולשים נעים למרחקים ארוכים במסלולים שטוחים והרריים, באמצעות מגלשיים צרים ומקלות. התחרויות מתקיימות למרחקים שונים, נמדדות בזמן ודורשות סיבולת גבוהה, כוח, טכניקה, קצב והתמודדות מתמדת עם תנאי שלג ומזג אוויר משתנים. ברמה האולימפית הענף נחשב מאתגר פיזית ומנטלית במיוחד לספורטאים מקצוענים בעולם.
מיהאי קבע את הקריטריון האולימפי בשבוע שעבר, כחודשיים לפני פתיחת משחקי החורף במילאנו וקורטינה, ממש על הקשקש. "זה היה רגע השיא בחיים שלי", הוא משתף. "תמיד התחריתי, תמיד עסקתי בספורט. הייתי קיאקיסט עד תחילת הלימודים באוניברסיטה, ואז הפסקתי את התחרויות. רכבתי על אופניים או רצתי, אבל לא עסקתי בספורט תחרותי עד לפני שבע שנים. הגעתי לראשונה לאתר סקי, ניסיתי את הענף והבנתי כמה הוא נהדר, כמה שיווי משקל צריך, כמה קלילות. הסקי היה הפתעה עבורי. הייתי רגיל למשהו אחר לגמרי בקיאקים, עם שרירים אחרים לגמרי. עם הזמן גיליתי שיש לי אפשרות להתחרות במשחקים האולימפיים, והלכתי על זה".
ומה מצב השלג בהונגריה? הרי בישראל יש את החרמון, והוא היה סגור למבקרים בשנתיים האחרונות.
"אני גר לאחרונה בתאילנד עם אשתי והילדים, כך שגם כאן אין שלג. אני מבלה חודשיים בשנה באירופה, באחת ממדינות סקנדינביה, באוסטריה או באיטליה, ומנסה להתאמן על השלג. בשאר השנה אני עושה רולר סקי יבש, שכולל את אותן תנועות".
נגד הבירוקרטיה
בזכות חוק השבות, מיהאי עלה לישראל בשנה שעברה. זה לא היה פשוט. עד 2019 הוא ביקר בארץ מספר פעמים וראה את עצמו מתגורר כאן יום אחד, אבל שני דברים הקשו על התהליך: הראשון היה מציאת מסמכים רלוונטיים להוכחת יהדותו; השני היה מגפת הקורונה, ששיתקה את המערכת הבירוקרטית. בהיעדר מעמד חוקי, גם אחרי עלייה זמנית, הוא ומשפחתו נאלצו לעזוב.
שלוש שנים לקח למשפחה להסדיר את המעמד מחדש, ואז, שלושה ימים לפני הטיסה החגיגית ארצה, הגיעה השבת השחורה. מיהאי ידע הרבה על היהדות, וכשהוא ואשתו, שגם היא יהודייה, החלו בתהליך העלייה, הוא מעיד שהכל היה רגיש ועדין כשהאנשים במשרד הפנים בדקו את הרקע של השניים.
"תהליך העלייה היה עבודה קשה מאוד", הוא מספר. "בסופו של דבר הצלחתי ב-2020, אבל הקורונה הגיעה משום מקום והיינו צריכים לעזוב. העלייה התקבלה, אך משרד הפנים לא פעל, ואמרו לאשתי ולי שעד אז עלינו לעזוב. התחלנו מחדש את התהליך ב-2023, עם מטרה לגור בת"א, והכל היה מוכן למעבר. הטיסה התבטלה בגלל 7 באוקטובר, ושוב התחלנו את התהליך ב-2024, בפעם השלישית. בסתיו של השנה שעברה כבר ייצגתי את ישראל".
בתקופה הזאת ידעת שיש לך סיכוי לייצג את ישראל במשחקים האולימפיים?
"כן. באליפות העולם בתחילת השנה פספסתי את הקריטריון בשלוש שניות. הייתי מאוד מתוסכל, עבדתי בענף כמה שנים, ופתאום הייתי כל כך קרוב. בכיתי. בסתיו האחרון זה כבר היה 16 שניות, רק בתחרות בנורווגיה זה הצליח".
איך זה בשבילך לייצג את ישראל?
"ייצגתי את ישראל בחמש תחרויות גדולות, ויש עוד כמה בעתיד. כשהייתי צעיר קראתי הרבה את ספר השיאים של גינס, לצד צפייה בטלוויזיה בהרבה ענפי ספורט, וקיבלתי השראה. ידעתי שזה משהו שאני יכול לתת חזרה לישראל. גם אם אני לא מתחרה על מדליית זהב, העובדה שיש עוד ספורטאי שמייצג את המדינה במשחקי החורף, כי אין הרבה כאלה, היא משמעותית. זה עבור המדינה שלי, וגם עבור הדור הצעיר: אתם יכולים להיות ספורטאי חורף גם אם אתם מישראל! אני התחלתי בגיל 30. זה אפשרי".
נתקלת בתגובות על הבחירה שלך לייצג את ישראל מספורטאים ברחבי העולם?
"בתחרות הראשונה שלי, ספורטאית מאיראן ניגשה אלי ואמרה: 'אני רוצה שתדע שהאנשים אצלנו הם לא הממשלה. אנחנו לא מסכימים איתם'. עקבתי אחרי מה שקרה לחלק מהישראלים ב-7 באוקטובר ולא יכולתי להתלונן אפילו לשנייה שהתהליך שלנו נעצר שוב. מה שקרה להם גרוע בהרבה".
איך הוועד האולימפי הישראלי הגיב לעלייה שלך?
"אין התאחדות סקי בישראל, לכן פניתי אליהם ישירות כשהשגתי את הקריטריון האולימפי. הם בירכו אותי כתגובה ראשונית. אני עדיין צריך את העזרה שלהם בכניסה עצמה, וזו לא אמורה להיות בעיה. הקשר הראשון איתם היה בפברואר, כשפספסתי את הקריטריון, רק ליידע אותם שאני מתחרה על הכרטיס. הם שמחו בשבילי שעשיתי את זה ממש ברגע האחרון".
בין חיות לספורט
מיהאי בכל זאת תכנן חיים שלא יהיו תלויים בתחביב החדש. הוא למד וטרינריה, ומעיד שהאינטליגנציה של בעלי החיים תמיד הדהימה אותו. תחום המחקר שלו היה אנטומיה של חזירים, והוא כבר התחיל התמחות, אך אז קרצה לו עבודה בתחום השיווק והיזמות הדיגיטלית. הוא מעולם לא סמך על הכסף שיגיע מהספורט, גם אם היה מקצועני, כפי שהיה בתקופה שבה שט בקיאק.
"התחריתי במשרה מלאה, אפילו עצרתי את הלימודים בתיכון לשנה אחת", הוא משחזר. "הייתי ברמת נוער. זה מאוד קשה בהונגריה להרוויח כסף רק מהספורט, בטח אם אתה לא אלוף אולימפי או שאין לך קריירה עשירה".
