כחלק מהשינויים הדרמטיים שעובר אזור יהודה ושומרון בשנים האחרונות בכל הקשור להרחבת ההתיישבות, שינוי משמעותי נוסף קורה בתחום הארכיאולוגיה. "יהודה ושומרון משנה את פניה בתחום הארכיאולוגי ובעולם העתיקות ברחבי יו"ש", מספר אייל פריימן (41), ארכיאולוג וסגן מפקד קצין מטה הארכיאולוגיה של המינהל האזרחי. פריימן נמצא ביחידת הארכיאולוגיה במינהל האזרחי כבר יותר מ-15 שנים. הוא רואה לנגד עיניו את השינוי הדרמטי במטה, שצבר תאוצה בשנים האחרונות.
שינוי הגישה הדרמטי
בשנת 2010 קיבלה הממשלה החלטה על חיזוק יכולות האכיפה והשמירה על העתיקות ביו"ש, אך היה מדובר בהחלטה ראשונית, עם תקציבים נמוכים וקשב מינימלי של גורמי הצבא ומשרדי הממשלה השונים. ביולי 2023, כמעט שנה אחרי הקמת הממשלה, עברה החלטת ממשלה לתוכנית רב-שנתית למלחמה בהרס העתיקות ואתרי המורשת ביו"ש. ההחלטה שיזמו שר המורשת, הרב עמיחי אליהו, שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' ושר התיירות, חיים כץ תוקצבה ב-120 מיליון שקל לשלוש שנים, והתקציב החדש – שינה את עבודת מטה הארכיאולוגיה מקצה לקצה.
"יש סיפור על מקרה מהעבר שמסביר את השינוי היטב", מספר פריימן. "כארכיאולוג במטה, אחד מתפקידיי הוא לשמור על השטח ועל העתיקות. התלוננתי לממונים עליי שאני לא יכול להגיע לאתר שנמצא בשטח C בסמוך לאל-בירה ממזרח לרמאללה. זהו אתר עתיקות מתקופת הברזל (בית ראשון), שפלסטינים בנו מסביבו גן שעשועים ולכן לא יכולתי להגיע ולוודא את ההגנה עליו. התשובה שקיבלתי היא שלא ניתן להגיע לשם ולכן המערכת פשוט ויתרה על המקום. כיום – בחיים לא היינו מוותרים, כל מקום שאני רוצה לחפור בו אני חופר", הוא מסביר.
השר אליהו, ממקדמי תקצוב התוכנית הרב-שנתית בתחום, מסביר כי "אחרי עשרות שנים שבהן ניסו למחוק את הקשר בין העם לארצו, אנחנו מחזירים את המפה האמיתית של ארץ ישראל. עתיד מדינתנו תלוי בשתי זירות, הביטחונית והתודעתית. בזירה זו אתרי המורשת ביהודה ושומרון הם הנכס החיוני שלנו. בשלוש שנים האחרונות פעלנו להביא השקעות משמעותיות באתרי הארכיאולוגיה. הצוותים המסורים של המטה במינהל האזרחי עוסקים במשימה לאומית, חושפים את הבעלות שלנו על הארץ הזו ומעבירים את הזיכרון לצעירים. זו השקעה בזהות היהודית של הדורות הבאים".
פריימן הוא אינו איש פוליטי. אותו ואת הצוות שלו מעניינים הממצאים העתיקים, החפירות והמדע, אך גם הם מבינים שהמהפכה שהממשלה מבצעת מעבר לקו הירוק משפיעה לא רק על העתיד – אלא גם על העבר. הצצה נדירה ליחידת הארכיאולוגיה במינהל האזרחי מגלה שינוי תפיסה מהותי בפעילות היחידה, משאביה, סמכויותיה וממצאיה. תקציב היחידה יותר מהוכפל, והיא פועלת במקביל במספר פרויקטים רחבי היקף מחברון בדרום דרך גוש עציון ובנימין ועד לצפון השומרון.
לפי נתוני משרד המורשת, ברחבי יהודה ושומרון פזורים 3,064 אתרי מורשת יהודיים, מתוכם 2,542 בשטחי C, הנתונים בשליטה ביטחונית ואזרחית ישראלית. שליש מכלל האתרים, 1,150, נפגעו במהלך השנים על ידי פלסטינים.
"לפני ארבע שנים היינו יחידה של פחות מ-20 איש שאחראים על כל יו"ש. פחות חוקרים רצו לעבוד בגלל הפחד להגיע למקומות ביו"ש, וכמעט אף אוניברסיטה לא עבדה איתנו. היום ישנם שיתופי פעולה ענפים של חפירות ביו"ש בשיתוף עם אוניברסיטאות רבות", מספר פריימן. "היכולות של היחידה בעבר לבצע את עבודת האכיפה למען השטח והאתרים היו מוגבלות מאוד. היה 'פקח שוד' (האחראי על שודדי עתיקות) אחד בלבד על כל יהודה ושומרון. כיום יש מחלקה שלמה שעוסקת באכיפה, חקירות ומודיעין ומונה עשרה אנשים ועו"ד שהוא תובע צבאי".
את הארכיאולוגים מעניינת כמובן הארכיאולוגיה ושימור האוצרות הלאומיים שנמצאים באתרים ברחבי יהודה ושומרון בלבד. אך השינויים האדירים שעובר האזור לא פוסחים על האתרים הארכיאולוגיים. הקשר נמצא כמעט בכל מקום. בין היתר במתן האישור להקמת היישוב הר עיבל (שטרם קם ונמצא בשטח C) בצפון השומרון, שנמצא קילומטר בלבד ממזבח יהושע בן נון שנמצא על שטח B והושחת בעבר מספר פעמים על ידי הפלסטינים במקום שמנסים לקדם תוכנית בנייה על האתר. גם האתר שנמצא בסבסטיה בצפון השומרון, שנמצא בשלבי חפירות, לא רחוק מהיישוב חומש שאושר לאחרונה בממשלה. ישנן שורת החלטות, שמרכיבות תמונה מלאה של חזרת המתיישבים ליישובי צפון השומרון, שמתבצעות גם בהתאם לשיקולים והיבטים ארכיאולוגיים.
מוקד הפגיעה הנוסף באתרים
מלבד האתרים שנפגעו מפעולות של פלסטינים, החוקרים מעידים גם על הריסות שנוצרו כתוצאה מהתגברות הקמת החוות החקלאיות על ידי מתנחלים ביו"ש. הטענה היא שהתופעה הלכה והתרחבה במהירות, ולפחות בתחילתה לא הייתה מתואמת. כך יצא מצב שבו מתנחלים שהקימו חוות עבדו עם כלים כבדים ופגעו באתרי עתיקות. כיום, מסבירים במינהל האזרחי, יש תיאום עם קצין מטה הארכיאולוגיה, מה שמייצר סביבת עבודה נוחה יותר.
לסיכום, פריימן מבקש להדגיש וקורא: "ביהודה ושומרון ישנם נכסים לאומיים והיסטוריים משמעותיים עבור מדינת ישראל, אנחנו חייבים לשמור ככל הניתן על העתיקות תוך ביצוע של מגוון פעילויות בשטח במטרה למנוע פגיעה בעתיקות מבנייה לא מתואמת".
