נפילתו של הדר גולדין ז"ל במהלך מבצע צוק איתן, אוגוסט 2014, תפסה את אחיו חמי בחזרות בסטודיו למחול של רנה שינפלד. "אמא שלי התקשרה ואמרה, 'תחזור מהר'", הוא נזכר. "אחר כך רנה אמרה לי, 'אתה חייב לחזור לרקוד, זה יעזור לך', והקדישה מופע להדר. לא להאמין שעברו 11 שנה עד שהוא הוחזר. חשבנו שהאירוע ייגמר אחרי שנה-שנתיים".
עכשיו, שבועות אחדים אחרי שהאח הובא למנוחות בישראל, תיערך לו מחווה מיוחדת על ידי להקת המחול קולבן דאנס בפסטיבל הקו האדום בירושלים (28-29 בדצמבר): יוצג סיפור חטיפתו והמאבק שניהלה משפחתו, וברחבי מתחם מנורה, שבו יתקיים האירוע, יוצגו ציורים שצייר וטקסטים שכתב. באירוע הפתיחה יועלה קטע ספוקן וורד שהוכן במיוחד על ידי חמי גולדין (42), תלמיד בבית הספר למחול של קולבן דאנס.
"תמיד רקדתי, בכל הזדמנות", הוא אומר. "בזמנו גרנו באשחר, באזור כרמיאל, והשכנה שלנו אמרה להוריי, 'הבן שלכם רוקד'. היא גם לקחה אותי לשיעורי מחול. זה היה בכיתה א' או ב'. כשההורים שאלו מתי זה ייגמר, היא אמרה, 'יש התפתחויות שלא נגמרות אף פעם'. היום אני כבר לא ממש רוקד. בעשור האחרון אני בעיקר אח של הדר גולדין. בזה עסקתי. בשנתיים האחרונות הייתי הרבה עם משפחות החטופים. אני גם מנהל תחום חינוך בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות".
את המחווה להדר גולדין יזמה עדי גורדון, סמנכ"לית קולבן דאנס ומנהלת בית הספר למחול שלה. "היא אמרה שהיא רוצה לעשות מחווה להדר ולמאבק להחזרת החטופים. אמרתי לה שהאמנות של הדר והציורים שלו הם חלק בלתי נפרד מהמאבק להשבת החטופים וכבוד האדם. מובן שקיבלנו את ההצעה בברכה".
מה הקשר שלך לספוקן וורד?
"בעשר השנים האחרונות יצא לי לכתוב, בין השאר שירה. אני חושב שזאת הזדמנות לראות שדברים שאנחנו צועקים ואומרים מתוך עולמות של יצירה ואמנות, משפיעים על החיים. אנחנו צריכים לגרום לזה שלא ישכחו את רן גואילי, החטוף האחרון שנשאר בשבי. חייבים להחזיר אותו ולא לפתוח סאגה חדשה שתימשך שנים, כמו עם הדר".
