לספורטאים יש כל מיני דרכים לתאר רגע שבו הם מרגישים בזון כמעט רוחני. כדורסלנים מדברים על איך החישוק נראה פתאום בגודל של אוקיינוס, כדורגלנים מספרים איך המשחק הופך איטי והם רואים שני מהלכים קדימה, וקופצי מוט מתארים את "שבריר השנייה" שבו הם והמוט הופכים לישות אחת.
אצל ארמנד דופלנטיס - שואו-מן שכמותו - אפשר לראות את שבריר השנייה הזה בקלות: המוט מרים אותו לגבהים של שתי קומות ואחרי שסיים לנצל את כל ההדף, הוא נפרד ממנו ואיכשהו מתרומם עוד יותר גבוה. ההרמוניה שלו עם המוט, כמו גם ההחלטה המשותפת להיפרד באהבה כדי שמונדו ישבור עוד שיא עולמי, הן משהו שמעטים האנשים שיכולים להבין. וגם מי שיכולים, אף פעם לא הגיעו לגבהים שבהם מרחף ספורטאי צעיר שנראה כמו כוכב קולנוע - "טימותי שאלאמה של האתלטיקה", כינה אותו "הניו-יורקר" - וב-2025 הפריד עצמו עוד קצת משאר העולם.
דופלנטיס שבר השנה את שיא העולם ארבע פעמים, והעמיד אותו בטוקיו על 6.30 מטר בדרך לזכייה באליפות עולם שלישית ברציפות. הוא ניצח בכל 16 התחרויות שבהן השתתף והאריך את רצף הניצחונות שלו ל-36 מאז 2023. את כל זה עשה כשהוא ממשיך להצטלם למגזיני אופנה ולגמוע את החיים, ולמרות שאפילו ההורים שמאמנים אותו, גרג והלנה, חושבים שהוא עוד יכול להשתפר.
אולי, אבל זו תהיה טעות ללחוץ עליו להשתנות. רק כשהוא מאושר ושליו ומסתובב עם מבט של מי שיודע משהו שאף אחד אחר לא, יכול ארמנד דופלנטיס - יחד עם החבר הכי טוב שלו, המוט - להמשיך לרחף לעבר הר ראשמור של האתלטיקה, והוא רק בן 26.
