כשאינטר מיאמי צירפה את לאו מסי ב-2023 היא הייתה במקום האחרון במזרח, בעיצומו של רצף של 11 משחקים ללא ניצחון. דייויד בקהאם, איש עם חזון, עשה הכל כדי לזכות בלבו של הארגנטינאי, שבחר נכון, ולא רק בגלל ששפכו עליו הרים של כסף. אחרי תקופה בינונית בפריז סן-ז'רמן, מסי סופסוף חזר לחייך בקבוצה, בליגה ובמדינה שחיבקו אותו. הוא אפילו הופתע שבהתחלה הניחו לו לנפשו ונראה משוטט בסופרמרקט בלי שניגשו אליו, משהו שכנראה לא קרה מגיל 16.
השינוי היה מיידי. מיאמי הגיעה לצמרת תוך עונה אחת, והשנה הוא כבר הביא לה אליפות ראשונה, עם מספרים של פלייסטיישן: 34 משחקים, 35 שערים ו-23 בישולים, שניים מהם בגמר מול ונקובר. על הדרך, הוא זכה בתואר MVP שני ברציפות. בן 38 וחצי, כן?
מסי באמריקה זה לא עוד פרויקט פרישה נוצץ, אלא תחושה של התחלה חדשה. לא עוד כוכב-על שבא להעביר את הזמן בזמן שהוא מרוויח ארגז, אלא כזה שבא לשחק, ליהנות, לנצח - ולהשפיע. זו מילת המפתח כאן. "הפרעוש" עשה עבור ה-MLS מה שלא עשו לפניו זלאטן ובקהאם עצמו. הוא הכריח את העולם לקחת את הליגה הזו ברצינות. פתאום משווים. פתאום מתווכחים. פתאום שחקנים בני 30 לא פוסלים מעבר לשם. ה-MLS במפה והיא תישאר שם.
זה היה התואר ה-48 בקריירה שלו, יותר מכל כדורגלן בהיסטוריה (ו-14 יותר מרונאלדו - תודו שישר חשבתם על זה). גביע מספר 49 עשוי להגיע במארס בקטאר, כשאלופת דרום-אמריקה ארגנטינה תפגוש את אלופת אירופה ספרד בפינאליסימה, ואז מסי יחזור לארה"ב בתקווה לזכות בתואר ה-50. אולי שמעתם שיש שם מונדיאל.
