"הירידה בשיעורי התחסנות החלה שנים לפני הקורונה, ובאופן יותר מובהק לאחריה", מסביר פרופ' נדב דוידוביץ', ראש תחום מדיניות בריאות במרכז טאוב והפקולטה לרפואה באוניברסיטת בר-אילן. "בעוד שבמרכז הארץ וביישובים יהודיים מבוססים ישנה מגמה של הססנות חיסונים, ניתן לראות שהמגזר הערבי מוביל באחוזי התחסנות בחיסוני השגרה של גיל הילדות". לדבריו, בניגוד לסטיגמות מסוימות, ביישובים ערביים רבים בצפון אחוזי ההתחסנות בחיסוני השגרה נוטים להיות גבוהים מהממוצע הארצי.
נתונים חדשים שהתקבלו בעקבות עתירה של "התנועה לחופש המידע", מציגים את שיעורי התחסנות ילדים בחיסוני שגרה לשנים 2023-2024 יחד. הם כוללים בין השאר מנה ראשונה נגד צהבת B, נגד החיידק המופילוס אינפלואנזה B שגורם לדלקת קרום המוח, חיסון משולב נגד המחלות חצבת-אדמת-חזרת (MMR), חיסון נגד חיידקים מסוג פנאומוקוקוס שגורמים למחלות זיהומיות, חיסון נגד נגיף הרוטה שעלול להיות מסוכן במיוחד לתינוקות בגיל חצי שנה עד שנתיים, וכן החיסון המשולב המגן מפני שלוש מחלות קשות: דיפתריה, טטנוס ושעלת.
מהנתונים עולה כי באופן כמעט גורף שיעורי ההתחסנות הגבוהים ביותר נרשמו ביישובים ערביים ודרוזיים. הנתונים מצביעים גם על פערים עמוקים בין יישובים מבוססים וחילוניים לבין יישובים בעלי צביון דתי, חרדי או פריפריאלי. כך למשל יישובים כמו מודיעין-מכבים-רעות, מעלה-אדומים, רעננה, והוד-השרון מציגים שיעורי התחסנות גבוהים כמעט בכל חיסוני השגרה - מודיעין רושמת שיעורי התחסנות גבוהים, בין השאר 93% התחסנות נגד צהבת B ו-96% התחסנות לשעלת. לעומת זאת, יישובים בעלי אוכלוסייה חרדית או דתית מציגים שיעורי התחסנות נמוכים משמעותית - בבית-שמש שיעור ההתחסנות נגד צהבת B עומד על 74%, נגד נגיף הרוטה על 55% בלבד ונגד דיפתריה, טטנוס ושעלת על 79%. פרדס חנה-כרכור בולטת לרעה בחיסון נגד חצבת-אדמת-חזרת, גם ביחס לערים עם ריכוז חרדי, כאשר בירושלים שיעור ההתחסנות גבוה יותר ועומד על 76%, ובבית-שמש על 75%.
בחודשים האחרונים מתמודדת ישראל עם התפרצות חצבת חמורה, שגבתה עד כה את חייהם של 12 ילדים, וגרמה לתחלואה של אלפי אזרחים. בין האזורים המוגדרים בהתפרצות: ירושלים, בית-שמש, בני-ברק, חריש, מודיעין-עילית, נוף-הגליל, קריית-גת, אשדוד, צפת, נתיבות, חיפה, טבריה, המועצה האזורית מטה בנימין והיישוב תקוע. באופן תואם להתפרצות הנוכחית, גם נתוני “התנועה לחופש המידע” מצביעים על שיעורי התחסנות נמוכים לחיסון המשולב, ביישובים רבים שמוגדרים כיום כמוקדי התפרצות, שם שיעור המתחסנים במנה ראשונה נמוך מ-95% - הרמה הנדרשת להשגת חיסוניות עדר ולמניעת התפשטות נרחבת של המחלה. החיסון לחצבת ניתן בשתי מנות כחלק מחיסון משולב כנגד ארבע מחלות: חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח, בגיל שנה ובגיל שש (כיתה א'). נתוני התחסנות נמוכים משמעותית ניתן לראות ביישובים עם צביון דתי או חרדי, כגון צפת (65%) וחריש (69%), וכן בתקוע (50%). לעומת זאת, ברהט כאמור שיעור ההתחסנות במנה ראשונה עומד על 90%, כך גם בבסמת טבעון. בכפר קאסם ובטמרה הנתון עומד על יותר מ-90%. בקיבוץ הקטן כפר רופין, שמונה כמה מאות תושבים, עומד הנתון על 100% שיעורי התחסנות לחצבת-חזרת-אדמת, כך גם בצובה.
נדגיש כי הנתונים מעודכנים לשנים 2023-2024, ומאז החלה ההתפרצות הנוכחית פועל משרד הבריאות להעלאת שיעורי ההתחסנות ביישובים שבמוקד, בין השאר הוחלט להקים מרכז שליטה לאומי לחיסונים (משל"ט), שמוביל גם הפעלת מובילי דעת קהל (בני חיל) לעידוד התחסנות ולמאבק במידע שקרי. במקביל, פועל המשרד לתוספת כוח האדם בטיפות חלב, וכן הוקמו מתחמי חיסון ייעודיים ברחבי הארץ עם נגישות גבוהה ושעות פעילות גמישות. על פי נתוני משרד הבריאות, מתחילת ההתפרצות ניתנו 334,374 חיסונים בכל הגילים, מתוכם 189,277 בערים במוקד. אחוז הכיסוי החיסוני במנה אחת נגד חצבת (גילים 6-1) עומד בשנת 2025 על 89%, עם זה, עדיין מדובר בשיעור נמוך מהשיעור הנדרש לחיסוניות עדר. גם בירושלים ובבית-שמש עלו שיעורי ההתחסנות מאז החל המבצע של משרד הבריאות.
ואולם, הממצאים המטרידים שעולים מנתוני “התנועה לחופש המידע” מדגישים עד כמה חשוב לדאוג באופן רציף להעלות את שיעורי ההתחסנות, עוד בטרם התמודדות עם התפרצות. ייתכן כי אם היה המשרד דואג עוד קודם להעלאת שיעורי ההתחסנות, היה ניתן למנוע את ההתפרצות הקשה שמתחוללת בחודשים האחרונים.
נציין שבניגוד להתחסנות נגד חצבת, הנתונים באשר לחיסונים נגד צהבת B מעט יותר מעודדים. אמנם גם כאן קיים שוני מיישוב ליישוב, אך ביישובים רבים יחסית שיעור ההתחסנות גבוה, ואף עומד על 100%, כך למשל בשפרעם, באקה אל-גרביה, וסח'נין. גם יישובים קטנים עם מאות או אלפי תושבים בלבד נמצאים בצמרת עם 100% שיעורי התחסנות במנה ראשונה לצהבת B, בהם כפר יהושע, מצליח, באר טוביה, וכן קיבוץ בארי וקיבוץ נצר סירני, כפר ביאליק ושורש. בירושלים הנתון נמוך יותר ועומד על 80% בלבד. נתונים נמוכים יותר ניתן לראות בין השאר בבית-שמש (74%), בצפת (69%) ובשילה (67%).
החיסון נגד צהבת B (Hepatitis B – HBV) הוא החיסון הראשון שמקבלים תינוקות - המנה הראשונה שלו ניתנת במהלך 12 השעות הראשונות שלאחר הלידה, השנייה בגיל חודש, והשלישית בגיל חצי שנה. החיסון עלה לכותרות בשבועות האחרונים, בעקבות ההחלטה המטלטלת של הוועדה הפדרלית המייעצת לנושא חיסונים בארה"ב, בעד סיום ההמלצה ארוכת השנים להעניק את החיסון הראשון נגד הפטיטיס B ביום הלידה. לטענת מומחים, חיסון של התינוק כבר בלידתו הוא קריטי למניעת השתרשות הזיהום.
תינוקות שנדבקו בצהבת B לרוב לא מפתחים תסמינים, אבל כ-90% מהנדבקים בצהבת B סביב הלידה יהפכו לנשאים כרוניים. אצל נשאים הנגיף ממשיך להתרבות בכבד, ומופרש לדם ולנוזלי הגוף, והם עלולים להדביק אנשים בסביבתם. בנוסף, נשאות יכולה לגרום לדלקת כבד כרונית שעלולה להתפתח להצטלקות הנקראת שחמת, או לסרטן הכבד ולהביא למוות של 15%–25% מהנשאים.
"מניתוח ראשוני של הנתונים עולה כי קיימת שונות משמעותית בין סוגי החיסונים השונים ברמה הארצית", טוען פרופ' דוידוביץ'. "חיסונים כמו פוליו IPV/OPV וחצבת (MMR) שומרים על יציבות יחסית ברוב היישובים, עם ממוצע ארצי שנע סביב ה-75%-85%. חיסון כנגד אבעבועות רוח (VAR): מציג תנודתיות רבה יותר בין יישובים. בערים גדולות כמו תל-אביב (79%) וחיפה (83%) הוא גבוה יחסית, בעוד שביישובים מסוימים הוא צונח מתחת ל-70%".
לטענת עו"ד דן רוזנטל, שהגיש את העתירה מטעם התנועה לחופש המידע, על משרד הבריאות לפרסם נתונים אלה כל שנה באופן יזום לציבור הרחב. "מכעיס שרק לאחר למעלה משמונה חודשים לאחר הגשת הבקשה ולאחר עתירה שנאלצנו להגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים - רק אז המידע הזה יימסר בהוראת בית המשפט", הוא אומר.
הידי נגב, מנכ"ל “התנועה לחופש המידע”, מתייחס גם הוא לפרסום הנתונים ואומר כי "לשקיפות נתוני ההתחסנות קיימת חשיבות מכרעת להתמודדות במגפת החצבת של הרשויות המקומיות, ארגוני החברה האזרחית, ועדי היישובים, מערכות החינוך לגיל הרך ושל התושבים עצמם. במקום לפרסם את המידע ולהכווין את מאמצי החיסונים הנקודתיים בפעולות של חינוך והסברה כדי להתמודד במגפות, משרד הבריאות פוגע בציבור כשהוא לא פועל בשקיפות".
