ביל קלינטון נחשב לאחד הנשיאים המצליחים בעידן המודרני של ארה"ב: שנות ה-90 היו עשור של פריחה כלכלית ושקט עולמי יחסי. אבל הוא ייזכר גם בגלל שערוריות הסקס בהן היה מעורב וגם דרך כמה מחבריו הבזויים איתם נהג לבלות.
ברבע המאה שעברה מאז עזב את הבית הלבן, ניסה קלינטון בן ה-79 להשאיר מאחור את הסקנדלים האישיים, מפרשת מוניקה לווינסקי ועד יחסיו עם הארווי וויינשטיין וג'פרי אפשטיין. הוא מסתובב בעולם, כותב ספרים וממשיך בעבודה פילנתרופית, אבל בסוף השבוע כל המאמץ הזה ירד לטמיון עם פרסום תמונות שלא נראו קודם בהן הוא עושה חיים עם אפשטיין וגיליין מקסוול.
2 צפייה בגלריה
קלינטון באחת מהתמונות שנחשפו במסמכי ג'פרי אפשטיין
(U.S. Justice Department, via REUTERS)
התמונות פורסמו באופן מכוון בידי משרד המשפטים של דונלד טראמפ, ללא הקשר או מידע נוסף. שמו של טראמפ, ותמונותיו עם אפשטיין, שהיה חברו הטוב במשך עשרות שנים, נותרו מחוץ לתיקים שפורסמו. זו לא הפעם הראשונה שעברו המפוקפק של קלינטון עוזר לטראמפ להחליק את מעשיו שלו. לפני בחירות 2016, כשהתפוצצה פרשת הקלטת בה נשמע טראמפ למעשה מתוודה בתקיפות מיניות, ערך הקמפיין שלו מסיבת עיתונאים עם שלוש נשים שטענו כי ביל והילארי קלינטון זילזלו בטענותיהן על התנהגות מינית בלתי הולמת מצד הנשיא לשעבר. לא הוצגו הוכחות לטענות, אבל האפקט עשה את שלו והביא את הדור החדש של המפלגה הדמוקרטית להתמודד עם העבר של קלינטון.
ב-2019, שעות לאחר שאפשטיין נמצא מת בכלא, טראמפ - שהיה אז נשיא - פירסם תיאוריית קונספירציה כי קלינטון רצה להשתיק את אפשטיין. בשנה האחרונה, ככל שהלך והתברר היקף היחסים של טראמפ וסטיב באנון עם אפשטיין, גברה ההתמקדות שלהם בקלינטון. טראמפ חזר וטען כי קלינטון בילה זמן רב באי הפרטי של אפשטיין. ראש לשכת הבית לבן, סוזי ווילס, הפריכה את הטענות האלה בשבוע שעבר.
פרסום התמונות יעלה כנראה שוב את הדרישה מבני הזוג קלינטון להופיע בפני ועדת הפיקוח של בית הנבחרים. עד כה הם סירבו, אבל ייתכן שהלחץ עכשיו יגדל במיוחד. עם זאת, לבית הלבן יש אינטרס מובהק לקבור את כל נושא אפשטיין מהר ככל האפשר, ואולי זה יוריד את הלחץ מקלינטון.
קלינטון טען תמיד כי לא ידע על פשעיו של אפשטיין וניתק את הקשר איתו ב-2005 כשהחלו החקירות נגדו. בספר זיכרונות שפירסם בשנה שעברה כתב קלינטון כי קיים רק שתי "פגישות קצרות" עם אפשטיין. את החלק הקצר מאוד של התייחסותו לאפשטיין בספר הוא חתם במשפט: "הלוואי שלא הייתי פוגש אותו מעולם“.
