החלטת הפרקליטות הצבאית כי לא תעמיד לדין את רמ"ט חטיבת גולני, אל"מ (מיל') יואב ירום, על אחריותו לנפילתם של לוחם גולני סמל גור קהתי וההיסטוריון זאב (ז'אבו) ארליך היא ביטול תמוה של החלטה מ-18 בספטמבר להעמידו לדין בשל "המתה בקלות דעת".
ב-20 בנובמבר 2024 התלווה ההיסטוריון זאב ארליך ללוחמי גולני בסיור במצודת שמע שממזרח לצור. חוליית מחבלים שהסתתרה בה הרגה אותו ואת החובש, סמל קהתי, כאשר חש לטפל בו.
הגרסה הצה"לית הרשמית הייתה כי ארליך הוזמן על ידי רמ"ט חטיבת גולני לסייע בסריקת המבנה העתיק בקלעת שמע. הלוחמים שהגיעו לשבעה של משפחת קהתי סיפרו סיפור אחר, שהציג את הגרסה הרשמית, שהדהימה אותם - כשקרית. בדרישת משפחת קהתי הורה הרמטכ"ל לשעבר רא"ל (מיל') הרצי הלוי על חקירת מצ"ח. תוצאותיה בוששו מאוד לבוא.
במהלך חודשי החקירה הארוכים הסתבר כי בעצם היה זה ארליך שביקש לסייר בקלעת שמע, ואל"מ (מיל') ירום רק התיר לו להיכנס לשטח לבנון. הסתבר גם כי ז'אבו, מראשוני התנחלות עפרה ודמות ציבורית ידועה בקרב המתנחלים, הכין מפת אתרים יהודיים בדרום לבנון שיש לחקור אותם ארכיאולוגית ככל שתימשך נוכחות צה"ל בדרום לבנון. הוא הכין מחקר זה עבור עמותת "עורי צפון להתנחלות בדרום לבנון". הדעת נותנת כי ארליך ביקש לבדוק את המבצר העתיק כחלק ממחקרו, שכן יש כתובות עתיקות באתר העשויות להעיד על נוכחות יהודית שהייתה במקום. בראיון לערוץ 12 אמר אל"מ (מיל') ירום כי "אף מפקד לא היה מונע מז’אבו להיכנס". ז’אבו היה, לדברי ירום באותו ראיון, "כמו חלק מהמנגנון הצבאי".
פה קבור הכלב. מסתבר שבהיותו היסטוריון וחוקר ארץ ישראל, ארליך קנה לעצמו מעמד מיוחד של "קצין חינוך בהתנדבות", שמרצה ליחידות צה"ל באיו"ש בנושאים הקשורים לשטח פעולתם, כמו קבר יוסף. אלה לא היו הרצאות אקדמיות תמימות על זיקתנו לארץ ישראל, אלא ברוח הצידוק האידיאולוגי להתנחלויות. המפקדים היו מרוצים כי קיבלו פעילות חינוכית ברמה שהמערכת הצה"לית לא סיפקה להם, והנהגת המתנחלים קיבלה הטפה מתנחלית מטעם צה"ל. הכנסתו כאזרח לשטח לחימה קדומני היא ביטוי למערכת היחסים ששוררת בין הנהגת המתנחלים לבין מפקדי צה"ל. מי שנתן ליחסים אלה ביטוי בוטה הוא יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון, שבאירועים פומביים העמיד לצידו את מח"ט שומרון ודאג להוציא אמירות מפיו כמו "צה"ל וההתיישבות חד הם".
הפצ"ר החדש, אלוף איתי אופיר, נימק את פניית הפרסה בנוגע לזיכוי של אל"מ (מיל') ירום בכך שהכנסת ההיסטוריון ארליך נעשתה לצורך מבצעי. אלא שלמי שמבין בענייני איתור מחבלים וסריקת מבנים, למי שבקי ברקע של ארליך המנוח ולמי שהקשיב לעדויות הלוחמים, ההנמקה לא נשמעת אמינה. גם החיול-בדיעבד של ארליך לאחר מותו נעשה באופן חפוז מהרגיל. חללים אחרים לא זכו לכך בנסיבות ברורות יותר. אבל גם בתהליך זה וגם בזיגזג המשפטי היו מעורבים קצינים בכירים עם זיקה לציונות הדתית. ההשפעה החרד"לית הגוברת על צה"ל, עם השלכות על נורמות התנהגות ולחימה, היא זו שחייבת להדאיג אותנו מעבר לעשיית הצדק בפרשה זו. אסור שאהבתנו לצה"ל תעוור את עינינו מלראות נכוחה.
תא"ל (מיל') ד"ר אפרים סנה כיהן כשר וכסגן שר ביטחון בממשלות ישראל, חבר הנהלת תנועת המפקדים לביטחון ישראל
