כדי לא להישבר ולאבד אמונה בעיר שאליה לא היה לו ספק שישוב, כפיר בן חמו, מבעלי אחת מחברות ההובלה הגדולות בקריית-שמונה, לא ספר כמה משפחות הוציא מהעיר מאז פרצה המלחמה. רבות מהן התפנו תחת אש, אבל כשסגרו מאחוריהן את דלת הבית הריק והביטו על חייהם הארוזים בתוך קרטון, הן הבטיחו לכפיר שהוא עוד יחזיר אותם הביתה, "רק שתיגמר המלחמה הזאת כבר".
שנה אחרי הכרזת הפסקת האש, ורבים מאוד לא חזרו לבקש את שירותיו. עם שלוש משאיות ההובלה שלו הוא ממשיך להוביל תושבים בעיקר בכיוון אחד: החוצה, למרכז הארץ ולערי הצפון הרחוקות יותר מקריית-שמונה. "הבטחתי להם שאתן להם אפילו 15 אחוז הנחה, העיקר שיחזרו, אבל רבים מדי לא חזרו", הוא מתאר בכאב, "האמנתי שהם יחזרו. הרי הבטיחו שכשנחזור לא נשוב למציאות של שיקום אלא של צמיחה, ושיהיה פה טוב יותר מאשר לפני שעזבנו את העיר".
אבל המציאות התנפצה לתושבים בפנים. כ-30 אחוז מתוך 26 אלף תושבי קריית-שמונה לא שבו אליה. "בשבועות האחרונים ביקשו ממני עשרות משפחות לתת להן הצעת מחיר להובלת הבית, ואני מגיע אליהן עם דמעות ותקווה שיחליטו להישאר", אומר בן חמו ומוסיף: "הרוב יוצאים ועוברים לערים כמו חריש, אור-עקיבא, הרצליה הישנה. זה כואב לפנות אנשים שגדלו איתי והם חלק מהילדות שלי וכולם מכירים אותם פה בעיר". עם זאת, הוא מספר כי העביר בחודשי הקיץ עשרות משפחות בחזרה לעיר, בהן משפחות חדשות וסטודנטים שביקשו דווקא עכשיו לעלות צפונה ולקחת חלק בשיקומה של העיר.
כעת בן חמו לוקח חלק במחאת התושבים, מחאה שצומחת מהשטח ומבקשת לקבל את תשומת הממשלה שעסוקה בפריימריז ובנושאים שרחוקים מעולמות השיקום שהעיר זקוקה להם בנואשות. גם הבוקר, כמו בשבוע שעבר, מתכוונים התושבים להפגין בכניסה לקריית-שמונה. "אני ורבים מהתושבים מאמינים שיש דרך לשנות את המשוואה", הוא אומר, "חייבים לתת פה הטבות. המדינה נתנה לתושבים כאן במהלך הפינוי המון כסף ומשאבים ועשתה כל שביכולתה, אבל העיר לא חזרה לעצמה. העסקים לא חזרו לעצמם. וכעת היא חייבת להתגייס ולא לחשוב שאם הסתיים הפינוי אז נגמר האירוע".
בקריית-שמונה וביישובי קו העימות לאורך גבול הצפון, שברבים מהם לא חזרו כל התושבים, טוענים כי בדרום מרעיפה הממשלה שלל הטבות ומשאבים כדי לסייע בצמיחת חבל הארץ הפגוע בעוטף עזה, ובין השאר מעניקה 50 אחוז הנחות בארנונה לעסקים ולתושבים ועוד. היא משקיעה ביישובי עוטף עזה משאבים רבים באמצעות מינהלת "תקומה" שהוקמה במסגרת חוק ותחת אחריותה תקציבי עתק יחסית, ואילו בצפון – תמונת המראה היא מינהלת "תנופה" הרזה והדלה, נטולת הסמכויות, שהתקציבים שהתחייבה הממשלה להשקיע באזור כלל לא נמצאים תחת אחריותה.
סגן ראש עיריית קריית-שמונה, זאב זוויגי, הקים אתמול מאהל מחאה סמוך לכנסת והודיע שלא יעזוב אותו עד שייפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. "הגעתי לפה כמחאת יחיד בגיבוי ובהחלטת הרשות שהתקבלה פה אחד, שהסמיכו אותי לנהל את המאבק הזה", הסביר, "קריית-שמונה נמצאת בקריסה, ואם המצב לא ישתנה, כבר לא יהיה מה לתקן. במיוחד עכשיו, כשתושבי העיר כואבים ומדממים כלכלית, אנחנו זקוקים לסיוע. עברו החלטות טובות, אבל זה רק לעתיד. אנחנו זקוקים לפתרונות כאן ועכשיו. אנחנו אחרי שנתיים של פינוי, כפו עלינו לחזור, והממשלה לא באירוע".
גם הוא התייחס לפער בין הדרום לצפון, ואמר כי "דין הצפון כדין הדרום. בדרום נתנו הקלות בארנונה למגורים ולעסקים, אנחנו דורשים שגם ככה יהיה בקריית-שמונה. לא נתנו לנו זמן התאקלמות. גם בהיבט הרפואי קריית-שמונה מאחורה, יש שעות ביום שאתה מקווה שלא תצטרך טיפול רפואי כי הכל סגור, ואם קורה משהו דחוף צריכים לנסוע יותר משעה לבתי חולים".
למרות המאהל שהקים זוויגי, אומרת שירן אוחיון, ממובילות מחאת התושבים, כי הם אינם מתכוונים לעלות לבירה. לדבריה, "אנחנו לא ניסע אליהם לירושלים, אלא נדרוש שהממשלה תבוא לפה לראות מה קורה. יש 120 חברי כנסת והשתיקה שלהם לנוכח מה שקורה בחבל הארץ כאן פשוט צורמת. אנחנו מרגישים לבד. אנחנו דורשים לקבל מהממשלה פתרונות מיידיים להצלת העיר ולא הבטחות על חלומות שיהיו פה בעוד חמש ועשר שנים".
אוחיון מספרת כי "אנחנו שומעים על עוד 25 אחוז מהתושבים בעיר שחזרו לפה עם המשפחות שלהם ובחודש יולי מתכוונים לעזוב, וחייבים לעצור את הסחף. הממשלה חייבת להכניס את היד לכיס ולעשות מעשים ברורים לפני שהעיר תהפוך לבית אבות. או שיחליטו שהאזור הזה צריך להיות כמו רצועת הביטחון בדרום לבנון: ללא אזרחים בסמוך לגבול. אולי גם פה לא צריך אזרחים. אנחנו דורשים תשובות ברורות ומעשים".
אל השביתה היום צפויים להצטרף גם מרכזי הקניות המקומיים, קניון "נחמיה" וקניון "שמונה באמצע" שיפתחו את שעריהם רק מהשעה 12:00, כדי לאפשר לבעלי העסקים המעטים שחזרו ופתחו את עסקיהם, לצאת ולהצטרף להפגנת התושבים.
